שנים שאנחנו מטיילים טיולי משפחות
שנים שאנחנו מתעדים את כל המסעות שלנו והחוויות שלנו בטיולי המשפחה
כל מי שעוקב אחרי הטיולים שלנו יודע שהפייסבוק שלי מתעורר בתקופה הזו בשנה
התיעוד של הטיול הופך ל"יומן מסע", מן בלוג יומי שבו אני מפרט את מה שקרה ואת מה שמומלץ.
אז חשבתי למה לא לשתף גם בפלטפורמה הזו שאחרים גם יהנו.
ננסה..
מקווה שזה יתרום לכל מי שרוצה לחוות טיולים דומים וקצת חושש מזמן התכנון והתנהלות לאורך הטיול.
#יומןמסע אוסטריה
יאללה מתחילים…
וואו כמה זמן עבר מהיומן האחרון שנכתב פה.
וואו כמה עברנו בתקופה המטורפת הזו של הקורונה.
אם מסתכלים על זה מנקודת המבט המסורתית של ״טיולי המשפחות״ אז פיספסנו שנתיים של טיולים. אולי עוד שני יעדים שיכולנו לספר עליהם ״יומןמסע״.
אז השנה למרות כל הקשיים, למרות שעברנו לבית חדש ואיתו ים הוצאות, למרות שהקורונה שיבשה גם את חווית נמלי התעופה (עוד נגיע לזה)
למרות שקשה למצוא רכבים להשכרה
למרות שהמחירים של הלינה ובכלל גבוהים הרבה יותר מהרגיל, ואולי בגלל כל אלה, החלטנו נוסעים! לא מוותרים!
היעד הנבחר - אוסטריה !
כל כך הרבה המליצו לנו לפני, כל מי שחזר אמר שזו התאהבות. אז כהרגלנו…רכישה של המהדורה המעודכנת של #המשפחההמטיילת (שלומית את אלופה) ומתחילים לתכנן.
הבוחניקים לא מהססים ומצטרפים בלי להתבלבל למסע.
אוסטריה קיץ יוצאים לדרך !
היום הראשון החל במסע, לא סתם מסע, מסע עינויים! יום שהתחיל בלילה … 2:30 הגעה לשדה התעופה במיניבוס שבני הזמין לכולנו (חייב להגזים). חלוקת חולצות המסע (תכנית הפתעה של הדר ושלי) האופטימיות שיעבור בקלות בשדה לא ממש עזרה והעינוי היה ארוך מאוד. רק בשעה 7 בבוקר אנחנו מצליחים להגיע לדיוטי. אחרי השבתת פתע של דיילות הקרקע ואחרי המתנה מטורפת עם כל יוצאי המכביה בדרכם חזרה.
הטיסה מתעכבת קצת ואנחנו יוצאים למינכן.
נחיתה, להפתעתנו המזוודות מגיעות להן בסטייל למסוע והופ אנחנו בהשכרת רכב.
כמובן שלא שוכחים להפעיל את הesim החדש שרכשנו לנסיעה (לפרטים הקליקו - אינטרנט)
מי שלא מכיר את הפתרון החדש והמעולה הזה לחבילת גלישה בחו״ל, חבל.
משנה את החוויה ומקצר את ההתעסקות במציאת וההחלפה לסים מקומי - שווה לנסות!
הליך זריז ורכב Audi מפנק בידינו - חווית נהיגה.
אי אפשר לפספס עם חברת ההשכרה SIXT
שירות מעולה ורכבים חדשים שנותנים הרבה שט נפשי בנסיעות ברבות בטיול
להשכרת רכב בהנחה מיוחדת של 17% מהמחיר באתר לחצו כאן - SIXT
מי שמחפש פתרונות השכרת רכב נוספים יוכל למצוא אותם פה - השכרת רכב (הנחות באופרן/בוקינג ו-BARKRO הסלובקית)
את הדרך לפלכאו - העיירה שאנחנו מתמקמים בה ל״כוכב״ הראשון עשינו עם עצירה באגם - Chiemsee , שייט קצר מהעיירה - Prien - לראות את הארמון של לודוויג שניסה לחקות את ארמון ורסאי עם הצלחה חלקית.
המקום מרשים, באמת ארמון יפה עם גנים מטופחים והכי חשוב wifi לילדים.
המלצה- את הדרך לארמון ממקום עגינת הסירה אפשר לעשות בכרכרה רתומה לסוסים. בעיני הוסיף לחוויה.
טיפ - בטירה יש סיורים עד 18:00 בערב.
ממשיכים את הדרך לפלכאו אחרי הצטיידות בסופר.
הנוף בדרך משגע, חוצים את הגבול בין גרמניה לאוסטריה ללא הבחנה ומגיעים לצימרים בערב לקראת החשכה.
הצימרים גדולים נקיים ומרווחים, יש מקום גם ל10-12 נפשות. הצימרים מאובזרים עד רמת הכפית, יש מקום לשרוץ בגינה הצמודה והמרחב הכללי של המתחם מאוד מסודר, יש אפילו קבלה בה ניתן לקבל יעוץ על אטראקציות באזור ובכלל. המלצה בהחלט טובה להתמקמות באזור זלצבורג למי שלא מעוניין במשהו מפונפן יותר מידי
אבל מאוד מסודר, פתרון מושלם מבחינתי למשפחה מטיילת.
וזה למרות שצריך לסדר את הסדינים במיטות כאשר מקבלים את הצימר...
כמובן שיש אפשרויות נוספות ומפנקות יותר (שגם עולות הרבה יותר)
ולטובת זה הכנתי פוסט מרוכז של המלצות הלינה בפלאכאו - כנסו כאן: https://www.rottravels.com/post/אוסטריה-פלאכאו-מקומות-לינה-מומלצים
אז למי שרוצה לחפש אפשרויות אחרות :
אחרי ההתמקמות וסידור המצעים ... הולכים למסעדה קרובה בעיירה כדי לסגור את היום.
מותשים על סף הרדמות בנהיגה מרוסקים אחרי מקלחת ונרדמים בשניה.
יום ראשון, סוף.
את היום השני פותחים בהתעוררות לא מוקדמת במיוחד. למרות הגשם הקליל והעננים מבינים שאנחנו ישנים באזור ירוק, מאוד מאוד ירוק. נוף מקסים ואוויר נקי במיוחד.
התכנית המקורית יוצאת לפועל ואנחנו נוסעים לנקיק ליכטנשטיין.
התור בכניסה לא ארוך במיוחד, המסלול לא קשה במיוחד (שעה וקצת הלוך חזור) אבל המקום מיוחד.
מסלול על נחל שוצף מאוד, רעש עוצמתי של הטבע.
גשרים, מערות שחוצות את הסלעים והמון המון מים.
למרות הגשם שהתחיל בדיוק שהתחלנו את המסלול הצלחנו להנות.
המקום בהחלט ראוי לחייכנים 3 כאלה (חובבי המשפחה המטיילת יבינו)
אחרי הליכה מגיע לנו קצת קלוריות, לא? לפי ההמלצה הזמנו שטרודל וקייזרשמארן במסעדה ליד החנייה.
רטובים ומרוצים החלטנו לשנות תכניות ולוותר על המסלול המקורי בגלל הגשם.
חוזרים לפלכאו בתקווה שהפסטיבל קיץ שסיפרו לנו עליו אכן מתקיים במזג האוויר הזה.
וואלה, הפתיע !
לא רק שהפסטיבל מתקיים, הגשם מפתיע ומחליט להפסק לחלוטין, השמים מתבהרים והרחוב בו מתקיים הפסטיבל שוקק ומלא בדוכנים של אוכל, הפעלות שונות לילדים. קיר טיפוס, סגווי, מתנפחים ועוד. אחלה של בילוי. התענגנו על המבורגר ואלכוהול בדוכני האוכל הילדים התענגו גם על כמה הפעלות וחזרנו לצימרים.
לקראת סיום היום בני הצליח להפעיל את הסימים שקנינו לילדים בסופר (מסתבר שלהפעיל סים בגרמנית זו משימה לא קלה, אבל זה רק אתגר אותו)
יום שני - סוף.
#יומןמסע אוסטריה
בוקר ציח וצח !
היכונו, השמש מגיעה !
התעוררנו ליום השלישי בידיעה שצריך להתחיל להתארגן בזמנים של משפחה מטיילת מתקדמת ולא של בוחניק-רוט שלוקחים את הזמן באיזי בבקרים.
עמדו יפה במשימה!
יציאה מוקדמת כדי לתפוס מזג אוויר טוב עד לאחר הצהרים בו לפי התחזית מתחיל גשם.
הנקודה הראשונה המתוכננת, רכבל דאכשטיין, עליה לתצפית מעל אגם הלשטאט ותצפית חמשת האצבעות.
הדרך לשם מפלכאו מסנוורת את העיניים , כמה ירוק! כמה יפה! אי אפשר שלא להתפעל מהנוף המשגע של ההרים, הנחלים, המים הזורמים, בתי העץ שמקושטים בקפידה באדניות פרחים.
העליה לרכבל מלחיצה את הילדים, בני מלחיץ עם סיפורי בדיה על התרסקות אחרונה לפני ארבע שנים במקום.
העליה הדי ארוכה, כולל עצירה לתחנת ביניים להחלפת רכבל, מסתיימת כחוויה.
עומרי אומר שזה המקום הכי גבוהה שהיה אי פעם -2600 מ׳ (נדמה לי שכבר עלינו גבוה יותר גם בפירנאים וגם באיטליה, אבל העיקר התחושה)
שוב אנחנו פעורי פה מהנוף שנגלה אלינו הקרחון עוד מכיל שלג די רחוק, אבל יש גם קצת לילדים לשחק צועדים כחצי שעה לתצפית המדוברת.
הנוף של האגם שנגלה תוך כדי ההליכה ללא ספק יותר מרשים מנקודת התצפית המפורסמת, אבל זה לא מונע מאיתנו לצלם את התמונות הנדרשות בחמשת הנקודות שמחוברת אחת לשניה ומציגות חווית תצפית אחרת.
רצפת זכוכית (לא שקופה בכלל), מסגרת נוף ליצירת תמונת אינסטוש ועוד..
השמש שהפציעה כמתוכנן גורמת לנו להשתזף היטב ולהנות מ״נוף נקי״.
מדד השמש שמשפיע מיד על המצברוח שלנו עוד ידובר בהמשך.
אחרי שעה +- ואחרי האכלת כבשים משעשעת וראיון שבני נתן ליעקב איילון היישר מפסגת ההר ויורדים למטה.
חזרה לעיירה האלשטאט שנחשבת לאחת העיירות היפות באוסטריה. שוטטות בעיר אכן ממחישה את היופי המיוחד שלה. לא שאני משווה או משהו כזה אבל נגיד אלזס הרבה יותר יפה בעיני . בתים ציוריים, רחובות צרים ונוף שמתחבר למי האגם, אכן יוצרים תמונה פסטורלית ״גלויה״.
״מחסן הגולגולות״ שממוקמת בכנסיה הקטנה של העיר זה משהו קריפי לחלוטין.
יאמר לזכותם שאפילו הסבר בעברית יש שם לעובדה שאספו פה עצמות וגולגולת מלפני מאות שנים רק כי לא היה מקום לקבור..
מוותרים על מכרה המלח ובוחרים לאכול צהרים על שפת האגם. ארוחה די טובה של דגים לבוגרים (ולעומרי שחולה על דגים) ופסטה לילדים.
בתקווה להמשיך לנצל את יום השמש מתחילים לנוע למגלשות ההרים אבטנאו שלפי האתר פתוחים בחמישי עד מאוחר.
הדרך לשם די קצרה אבל המצברוח מתחיל להשתנות שהגשם מתחזק על השמשה הקדמית… מכינים את הילדים לאפשרות שלא ניתן יהיה לגלוש אבל מתפללים שטיפה יתבהר עד שנגיע.
להפתעתנו, אכן מתבהר שאנחנו מגיעים אבל צוות המקום מבשר לנו ״סגור להיום״, הם יודעים שהגשם עוד יתחזק בזמן הקרוב, כך היה…
מאוכזבים מעט, אבל כמו שכולם מכירים באירופה תמיד צריך תכנית חלופית.
שינוי בתכניות הוא הכרחי בטיולים מהסוג הזה. אז בהחלטה זריזה מחליטים לנווט לטרמה אמדה לתפוס שעתיים של בריכות מגלשות וכו׳.
הדרך קצרה וגם מובילה אותנו חזרה לכיוון הצימר. טרמה אמדה מקום נחמד להעביר בו שעתיים.
הילדים בעיקר הקטנים נהנו מהמגלשות ואנחנו התפנקנו על הבריכה המחוממת שגולשת גם לנוף שבחוץ ולג׳קוזי המפנק.
חזרנו לצימר אחרי סאגה קצרה של ״איבוד הטלפון״ של עומרי שהובילה אותנו לחיפוש בכל רחבי הטרמה והפעלה של כל ה״הקשרים הישראלים״ (ים ישראלים בטרמה) בנסיון לאתרו בין הלוקרים וחדרי ההלבשה. בסופו של דבר ״האבידה״ נמצאה ברכב אחרי שנויה ״הפכה כוס״ שהגענו לצימר.
עוד יום הסתיים בפעילות ענפה עם 15 אלף צעדים שנספרו בשעון.
יום שלישי - סוף
#יומןמסע אוסטריה
נתחיל מהסוף, איזה יום ארוך ומלא הספק!
חזרנו לצימר לקראת חצות אחרי יום באמת ארוך והנסיעה בגשם שוטף מאזור זלצבורג היתה אפילו קצת מעייפת.
כמו בכל יום, התארגנות הבוקר כוללת הכנת כריכים, ירקות, חביתות וכד׳
כדי להתחיל את הבוקר בפיקניק קצר של ארוחת בוקר.
התכנית היומית - זלצבורג.
אי שם בשנות התשעים באחד המערכונים של זהו זה היה משפט חזק שמבטא את דיוקי תחזיות מזג האוויר.
״אז הבטיחו לנו עוד יום גשם וקיבלנו עוד יום שמש״,ֶמה שנקרא כך היה…
בציפייה לגשם שיגיע ויפריע לסיבוב המתוכנן בזלצבורג יצאנו לדרך וככל שהתקדמנו לעיר כך השמים התבהרו.
מחנים את הרכב בחניון מרכזי בעיר ומתחילים את הסיבוב.
קצת קשה למתבגרים לעבור ליד ה״מקדשים״ (זארה, hm וכו׳) ברחובות זלצבורג.
אנחנו מבטיחים שנגיע גם לזה אבל קודם מתחילים בהיכרות של העיר.
עוברים במקרה ליד הבית של מוצארט, בכל זאת הוא צמוד לסניף hm.
(מסתבר שהילדים מכירים את המלחין ואפילו זימזמו כמה נעימות, קרדיט למורה למוסיקה בסביונים)
בני ואני סימנו את היום ברצון עז לממש את הכרטיס זלצבורג שנרכש ביום הראשון לטיול.
(לא תתפסו את בני בחוסר כדאיות)
אז מתחילים את הסיבוב בעליה בפוניקולר למצודת זלצבורג (ברור שכלול בכרטיס)
העליה קצרה והנוף של העיר נגלה במהירות.
שווה ממש ולו רק כדי קצת להתקרר מהחום של הכיכרות היפות והלא מוצלות של העיר.
המצודה והטיול בה בסך הכל מהנה.
עתיק מטופח ונוף פנורמי של כל העיר.
מוזיאונים שלא הצליחו לתפוס אותנו במיוחד.
אז אחרי שעה +- יורדים חזרה להמשך הסיבוב בעיר.
שיטוט בכיכרות העיר, הקטנים מוצאים זמן לשחק שח מט
הגדולים מסתובבים בחנויות והדוכנים.
עוד כיכר עם פסל של מוצארט שחולפים על פניה.
עוד רחוב שוקק תיירים
יפה פה ללא ספק!
זלצבורג עיר יפה.
לא סתם היא מאוד מתויירת.
הקיטורים על החום וכאבי הרגלים מתחילים להגיע.
עצירת מנוחה והתרעננות בסטארבקס מאפשרת לטעון מצברים להמשך השוטטות.
היעד הבא גני מריבל.
הגנים שממוקמים מעבר לנהר, מטופחים מאוד וגם מתויירים מאוד.
״צלילי המוסיקה״ והריקוד של ג׳ולי והילדים משמשים כתירוץ נפלא להמשך המעבר בגנים.
אפילו הצלחנו לשכנע את החבורה לנסות לשחזר סצנת השיר ״דו רה מי״ מתוך הסרט כל מדרגות הגנים.
כמה טייקים והנסיון מצליח חלקית..
המשך סיבוב בעיר וזהו מגיעים למסקנה שצריך להמשיך.
בהחלטה די ספונטנית לאחר תחושת המיצוי חוזרים לרכב ונוסעים בקצרה לארמון הלבורן (כלול בכרטיס זלצבורג)
מגיעים בשעה 17:56 המקום נסגר ב18:00.
אלוהים איזה פרצוף חמוץ היה למוכר הכרטיסים שהבין שהמקום צריך להשאר פתוח עד שנסיים את הסיור.
הסיור במקום מפתיע לאללה.
שלומית המשפחה המטיילת נותנת 😀😀
אנחנו ממליצים 😀😀😀.
המזרקות והעובדה שהסיור מלווה בהסבר בעברית נתנו אחלה של חוויה לילדים וגם לנו.
הביקור מלווה בשעשוע המטורף של הארכיבישוף מרקוס סיטיקוס והרצון שלו לגרום למבקרי המקום חיוך.
אחרי שעה +- מסיימים רטובים ומרוצים.
המלצת המערכת לבוא ביום חמים וכמה דק לפני הסגירה.. ככה תהיו בסיור לא עמוס, לבד!
מה עכשיו נחזור לצימר ?
מנוחה זה לחלשים… והבטחות צריך לקיים!
נסיעה די קצרה לקניון יורו פארק
והילדים נכנסים בטירוף לבזבז את הכסף של אבאמא.
קניות (אמנם בקטנה) ✅
ארוחה נחמדה במסעדה שמצאנו בקניון ונסיעה של שעה בגשם שוטף לצימר.
יום רביעי - סוף

היום החמישי שהוא למעשה יום שבת התחיל קצת איטי יותר.
אחרי כמה ימים אינטנסיביים יחסית
הבוקר התחלנו קצת יותר לאט.
אפשר להמחיש את זה בעובדה שבני המתין לי כמה דק כדי שאתארגן ליציאה לקניה היומית בסופר.
בדרך כלל זה הפוך 😁
אחרי התארגנות הבוקר בידיעה ששוב נצטרך לנוע ע״פ התחזית והגשם הצפוי, החלטנו לצאת למערת המלח בהליין.
עם צפיות לא גבוהות אחרי שלא מעט קטלו את החוויה בקבוצות הפייסבוק של אוסטריה הגענו למקום אחרי נסיעה לא ארוכה במיוחד.
התור לא ארוך מידי ודי במהרה אנחנו בהמתנה להכנס בקבוצה שלנו.
המדריך שמקבל את פנינו דמות צבעונית (תרתי) ונחמדה מאוד.
טיפ: תתקינו בנייד את האפליקציה של המקום ואז יש אפשרות לקבל את ההסברים בעברית.
ככה הילדים מבינים ומשתעממים פחות..
הסיור במערת המלח מתחיל במעבר ל״בגדי עבודה״ בעיקר כדי להכניס לאווירה.
יורדים למטה ומתחילים במסע בזמן במעמקי המערה.
נסיעה נעימה וקרירה (10 מעלות במערה) בישיבה על קרון ספסל עץ - נחמד לאללה.
בתוך המערה הסברים על שיטות כריית המלח וכו מלווים בסרטונים והמחשה מושקעת.
טיול בזמן בערך שעה והשיא מגלשות עץ מהירות שגולשים בהם ביחד זוגות.
הסיור מושקע ואפילו די מעניין
חוויה שווה בטח ביום גשום
בהתחשב גם בקצב שקמנו הבוקר
אחלה טיול לשבת 🙃
משם ע״פ התכנית היומית רצינו לעבור למגלשת ההרים הסמוכה.
באוסטריה כבר הבנתם, תכניות זה טוב לתכנן אבל צריך תמיד חלופות.
מגיעים למגלשות הרים ומגלים שוב שהגשם סגר את המתקן.
מאוכזבים שוב יוצאים לחלופה - מפלי גולינג
נסיעה לא ארוכה והליכה קצרה מגלה לנו שהחלופה ראויה בהחלט.
מפלי גולינג מרשימים
הקרירות של המים השוצפים של הנחל והמפל יוצרת חוויה נעימה ומרעננת.
כרגיל, בוק משפחתי מרשים בסטודיו של הטבע.
והכי חשוב הכניסה למפלים עם כרטיס זלצבורג כארד
ובני מרוצה שאנחנו כבר מקישים את המערכת.
ממשיכים
בספר שלהבת מגלה שמורת טבע לא רחוקה והתיאור של המקום מושך אותנו לשם כדי להעביר עוד שעתיים עד לארוחת הערב המתוכננת במסעדה של מתחם הצימרים שאנחנו ישנים בו.
שמורת הטבע Bluntautal והאגם Bluntausee
מקום קסום
הנסיעה בתוך הכפר הסמוך היא כמו נסיעה באגדות.
בתים מהממים, גשרונים מעל הנחל ונוף ההרים והיער הסמוך.
הליכה קצרה מאוד ביער והאגם נגלה אלינו והוא קסום ממש.
אי אפשר להפסיק לצלם.
מכל זוית צבע המים משתנה
כבר אמרתי ״סטודיו של הטבע״ אז פה זה מקום מושלם לתמונות משפחתיות ובכלל.
אחרי שמסיימים יוצאים חזרה לצימר להתארגנות לארוחת ערב.
שהגענו לצימר קיבלנו שובר ארוחת צהרים/ערב לניצול בזמן השהות.
לא דמיינו שזו תהיה אחת הארוחות הטובות עד כה בטיול.
השובר מפנק אותנו במנה ראשונה, עיקרית וקינוח לכל אחד.
הכל כלול מלבד שתיה.
האוכל טעים מאוד (הקינוחים פגז במיוחד הקייזרשמרן), השירות מצוין וכולם יוצאים מרוצים חזרה לחדר להתארגנות, קיפול מזוודות לפני העזיבה מחר לאזור טירול.
היום חמישי - סוף
יום מעבר - חצי כבר מאחורינו ..
היום עוברים למיקום ״כוכב״ השני באזור חבל טירול.
חשבנו והתלבטנו לא מעט על הפיצול של הלינה.
האם להעביר את כל התקופה באזור זלצבורג או לפצל?
איכשהו בתכנון היה נראה לנו כדאי לטעום גם מאיזור טירול.
נראה מה תהיה המסקנה בסוף..
את מרבית היום היינו צריכים להעביר בנסיעה אז החלטנו לעשות עצירות משמעותיות בדרך.
לפני היציאה עושים צ’ק אאוט בצימר
אחד ההזויים שנתקלתי,
ברמה שסופרים כפיות וצריך להסיר את המצעים מהמיטות.
אחרי ששכנענו את ה״בודק״ שלא לקחנו איתנו כלום,
יצאנו לדרך.
הכיוון סכר קפרון.
נסיעה לא ארוכה של שעה וחצי
(עולים לחניון העליון כמו ההמלצה בספר וברשת. כדי להתמקם ללא עלייה במדרגות מהחניון התחתון.)
די כרגיל, ברגע שאנחנו יוצאים מהרכב, מתחיל להיות מעונן 🤪
הטיפוס לסכר העליון מתבצע בשלבים
השלב הראשון נסיעה באוטובוס
השלב השני עליה בפוניקולר ענק פתוח
מן מעלית שצמודה להר.
עלייה מטורפת.
השלב השלישי נסיעה נוספת באוטובוס
הנהג נוסע במהירות כאילו הוא באוטוסטרדה והבהלה של החבורה מתגברת.
נשבעים שאנחנו לא יורדים איתו למטה חחח
בדרך כבר נגלים הסכרים המיוחדים בין ההרים.
הצבע הטורקיזי שכולם מדברים עליו קיבל גוון קצת פחות בוהק בגלל העננות, אבל זה מרשים ללא ספק!
הטמפרטורה מתחת ל10 מעלות, קר.
מסתובבים, מצטלמים, מצלמים
ונכנסים לשוקו חם עם קצפת במסעדה
הילדים מרוצים.
בנתיים השמש מבצבצת בין העננים וזו הזדמנות לראות שוב את הסכרים בצבע בוהק יותר.
משתעשעים בצילומים נוספים
(יש שם עמדת צילום אוטומטית, ניתן להצטלם ולהוריד את התמונה מהאתר של המקום-חמוד)
הירידה למטה זהה רק בסדר הפוך..
הנהג זהיר וזה מרגיע את כולם.
סיכום, סכר קפרון - שווה !
נקודת התלבטות
ממשיכים לצימר/מלון בנסיעה או מאתגרים את עצמנו בנהיגה (קצת מאריך את הדרך)
כדי להגיע למפלי קרימל שנחשבים לגבוהים ביותר באירופה.
בהחלטה של המדריכים (ש+ט) ואחרי בירור טלפוני שאכן פתוח בזמן ההגעה המשוער, יאללה לא מוותרים.
הנסיעה לא ארוכה ומהממת
אי אפשר להרגע מהירוק והנופים עוצרי הנשימה של אוסטריה.
מיד שמתקרבים למפלים רואים שמדובר במשהו עוצמתי במיוחד.
הטבע במלוא תפארתו.
מפל ענק שמחולק ויזואלית לשלבים
עוצמת הזרימה מטורפת
בהליכה קצרה אנחנו מגיעים לחלק התחתון של המפל.
עומדים שם ומקבלים מקלחת צוננת.
אין ספק שהמקום מרשים ואפשר לנצל יותר את השהות בו.
אנחנו, בצער רב, מזדרזים לנוע לכיוון טירול ולכן, מסתפקים רק בחלק התחתון.
את החלקים העליונים אנחנו רואים בדרך למעלה, שוב באחת מהדרכים היפות שעשינו עד היום.
עולים להר, יורדים מצד שני, נחשפים לעמק היפיפה, עוברים בעיירות סקי מטופחות.
תענוג לעיניים.
נסיעה של שעתיים ומגיעים לזיפלד העיירה שבה אנחנו ממוקמים.
הדירה שקיבלנו במלון הדירות מרשימה מאוד AlpenParks Chalet & Apartment Alpina
תנאים יותר מפנקים מהצימר, מקום חדש ונקי.
חוויה קצת שונה מהצימר בטבע שהיינו בה לפני.
אני מקווה שפה לא יבקשו ממני להוריד את המצעים בצ׳ק אווט 😄
התמקמות זריזה ויוצאים למרכז העיירה שנראת קצת יוצר שוקקת מפלכאו.
יש אפילו מדרחוב עם חנויות ומסעדות.
הילדים רעבים… באידיש זה נשמע אפילו טוב יותר...
מסעדה של הכל מהכל מוציאה מנות טובות ומשביעות לכלום - Wirtshaus Alt Seefeld
לראשונה בטיול בשל חוסר מקום במסעדה התפצלנו לשני שולחנות משפחתיים.
אז חווינו גם ארוחה משפחתית 😀
(שלא ישתמע אחרת בוחניקים זה ממזמן משפחה)
מסיימים עוד יום ארוך
ליום הבא מקווים שנוכל לממש אטרקציה לילדים שקצת מאסו במפלים 😉.
יום שישי - סוף .
אתמול היה יום מעבר, היום יום עצירה.
אחרי שכבר עברנו מחצית טיול העייפות ניכרת על כולם.
בעיקר על אלה שנוהגים ולא אלה שישנים במושב האחורי 🤪
את היום השביעי התחלנו באיזי, בכלל הבקרים שלנו ביחס למטיילים אחרים מתחילים מאוחר.
אף פעם לא היינו מאלה שיוצאים מהמלון בשעה 7/8.
בכל זאת מדובר בחופשה.
את ארוחת הבוקר אכלנו בחדרים והתארגנו לצאת כדי לסמן ✅
לקוראים ההדוקים שכבר יודעים על 2 הכשלונות שלנו בנסיון לעשות מגלשות הרים בחבל זלצבורג, לא יפתיע לשמוע שהרצון היה לנצל את היום השמשי המתוכנן בתכנית למגלשת הרים.
יצאנו לדרך לכיוון העיירה מידרס בעמק שטובאי.
מלמטה נראה שהרכבל מעלה מספיק גבוהה כדי שהחוויה תהיה מספיק ארוכה.
עולים ברכבל.
בפסגה יש קודם כל נוף מדהים של קרחון שטובאי.
ומעבר לזה יש מתחם פעילות נחמד לילדים.
חם לשם שינוי והילדים חולצים נעליים ומשחקים במסלולי המים והבריכה, אפילו הגדולים מצאו את עצמם במקום.
(טוב נו, חוץ מנויה שבחרה לנצל את השמש לשיזוף)
למטיבי הלכת יש בפסגה גם כמה מסלולי הליכה.
אנחנו עשינו סיבוב קל…
הילדים מתרגשים, במיוחד עומרי שהחליט לעלות לבד.
החוויה מטריפה לאללה
המגלשה ארוכה וכייפית
וברגע שכולנו מסיימים ומתכנסים למטה כולם אומרים חד משמעית שאפשר לסמן ✅
אבל רוצים עוד סיבוב..
נקווה שנמצא עוד זמן לעשות עוד סיבוב.
אחרי הורדת הדופק בנשנוש ארטיקים, נוסעים לאינסברוק.
אמרתי כבר - יום קליל.
מחנים בחניון של הקניון הקטן שבו ממוקמים סניפים של פרימארק וHM
נותנים לילדים שעה וחצי של פורקן שופינג,
גם עומרי הפתיע ברכישה יפה.
השקיות לרכב ומתקדמים לסיבוב בעיר.
אינסברוק עיר גדולה יחסית באוסטריה ( בעשירייה הפותחת )
עיר שבאזור העתיק שלה יש מצבור בניינים יפיפיים ומקושטים להפליא.
האווירה היא אווירה תיירותית, שוקקת.
טיילים בכייף, מנשנשים צהרים / ערב ומסיימים את הסיבוב היומי בשעה יחסית מוקדמת, לקראת 21:00 כבר היינו בחדר.
אני יודע שהרבה ממטיילי אוסטריה מספרים על סיום יום בבריכה כלשהי (שואלים אולי למה לא הלכנו? אל תפספס וכאלה)
איכשהו לנו יצא רק פעם אחת..
(אישית, לא מרגיש בחסרון או פספוס)
את היום מסיימים בישיבה אצל הבוחניקים עם יין ונשנוש קל.
יום שביעי - סוף.
הטיול ממשיך ליום השמיני שלנו באוסטריה.
אבל את הבוקר התחלנו בדילוגים בין גרמניה לאוסטריה..
אחרי התארגנות הבוקר, יצאנו לא רחוק לערוץ לאוטש.
חוזרים לטבע, אחרי יום חצי עירוני באינסברוק.
מסלול ההליכה בערוץ לאוטש מיוחד מאוד
את החלק הראשון שלו עושים על גשרי ברזל שתלויים על צדו של הערוץ.
אל דאגה העסק יציב מאוד!
יש שלבים בהליכה שאתה ממש מדלג מעל הנהר השוצף.
חוויה מיוחדת ללא ספק.
אז אחרי הליכה של כ40 דק מגיעים לגשר תלוי בין שני גדות הערוץ - מרשים (חייבים תמונות)
את הדרך למפל עושים למטה בסלאלום של כ20 דק תוך כדי שמתפללים שהעלייה תהיה קלה 😀
בנקודה התחתונה של המסלול יש עמדת תשלום למפל, צעידה של כמה דק בודדות עם מקלחת צוננת והמפל מולכם במלוא הדרו.
הדרך חזרה לרכב מתחילה בעלייה של 10 דק לא קלות אבל גם ילדים ובוגרים ללא כושר יכולים לעלות בכייף..
המשך הדרך סלולה ונוחה ובעיקרה בתוך היער ומאפשרת סיום קליל למסלול.
סה״כ 3 שעות מסלול מהנה ומיוחד.
המשך הדילוג בין גרמניה ואוסטריה מתרחש שוב כאשר אנחנו מדלגים לעיירה מיטנוואלד.
זה נכון שאנחנו כבר פחות המומים מהבתים הציורים מקושטי הפרחים באדניות והנוף של ההרים הגבוהים, אבל העיירה הזו מעלה עוד שלב ברמת הציור, זה בעיקר בגלל שהבתים מצויירים ומקושטים, כל אחד ממש כמו יצירה.
ממלאים את מצבור הצ’יפס והבירה (הפעם היה גיוון עם נאגטס ופיק אנד צ’יפס)
היום יש לנו הרבה זמן.. ולכן מחליטים להתקדם גם לביקור קצר באגם אייבזה.
הרכבל שנמצא ממש ליד החניה נראה מטורף אבל די רכבלים בשלב זה.
נותנים לילדים לפרוק אנרגיות בטבילה במים הקרים של האגם.
רק הקטנים עומדים בטמפרטורת המים והגדולים מנשנשים ונהנים מהשקט.
הצלחתי אפילו לתפוס תנומה של 7 דק באוויר הפסגות.
עכשיו חזרה לזיפלד.
הנסיעה שוב מטרפת אותנו, הנופים של טירול נראים לנו קצת שונים מאזור זלצבורג, אולי זו רק תחושה…
אבל פה הירוק קצת יותר ירוק 😀
ההרים מחודדים וגבוהים מאוד
והבתים פה כמו מהאגדות, הכנסיות ציוריות וצורת המגדל שלהם מחודדת.
שוב, אני לא יודע אם זו רק תחושה או שזה אכן שינוי תרבותי וכד..
שימו לב מה קורה לעת ערב !
הילדים מאפשרים לארבעת המבוגרים שאחראים לטיול הזה לקחת ערב חופשי.
מקלחת זריזה ויוצאים לעיר!
בילוי שקט במסעדה טובה ודרינק.
אפילו טעמתי שניצל וינאי (אוסטריה, חייב לא ?)
איזה כייף לטייל עם ילדים בוגרים.
(שושי, נשבע לך ששלהבת לא עזבה את הילדים לרגע 🤣🤣🤣)
יום שמיני - סוף
מתקרבים לסוף..
מבטיח שלא אחפור אחרי שאחזור.
היום התשיעי יועד לבילויים רגועים או במילים של הילדים ״אטראקציות״.
את הבוקר פתחנו בנוהל רגיל של סנדוויצ’ים בחניה 😁
הכי ישראלי שיש, אבל מצייד אותנו היטב להמשך היום.
הגענו ל imst-alpine coaster מגלשת הרים מטורפת אפילו יותר ארוכה מהקודמת שעשינו.
עלייה ברכבל של 10 דק כדי להגיע לנקודת ההתחלה.
הנוף כרגיל משגע, וחווית הגלישה מלאה באדרנלין.
אחרי שכולנו סיימנו המסקנה של כולם היתה שהמגלשות שעשינו במידרס היו אמנם קצרות יותר אבל מהנות יותר.
ממשיכים את היום במגמת איזי, הטיול לקראת הסוף והצורך ברוגע מתבקש.
נוסעים לאתר הספא Aqua dome
במילה אחת - וואו !
לוקיישן מדהים של בריכות ספא עגולות בתוך נוף ההרים הבלתי נגמרים.
הילדים לא מפסיקים לעלות ולרדת במגלשות המים.
הבריכות מפנקות עם מיני מינרלים שונים
איכשהו אפשר להרגע גם שהילדים ברקע.
אחלה של מקום להעביר בו רגעים של מנוחה בטיול ארוך או בטח כפתרון ליום גשום.
הדרך חזרה עוברת בעמק היפה - אוץ.
אפשר להעביר פה עוד ים זמן ולמצוא עוד הרבה מקומות לטייל ו/או אטראקציות.
אבל הזמן קצר ואי אפשר להספיק הכל.
מתוך בחירה בחרנו לטעום מהכל.
מטבע ואטראקציות
מנוף הררי ונוף עירוני
את הסיכומים נעשה בפוסט האחרון
אבל עד כה אנחנו מרוצים ממה שיצא …
את ארוחת הערב העברנו בזיפלד העיירה שבה אנחנו ישנים.
מצאנו מקום לקרפ נוטלה וקפה וסיימנו במתיקות שיא את היום.
יום תשיעי - סוף
היום העשירי יצא לדרך בהתקפלות מהדירה בזיפלד טירול ומעבר לריכוך הנחיתה באמצעות 24 שעות במינכן.
אחרי נסיעה והתמקמות במלון יצאנו לסיבוב באזור העתיק של העיר.
סיבובי חנויות למינהן במדרחוב של העיר עד לכיכר הראשית שבה ממקום הבניין המרשים של העירייה.
חם, ממש חם !
קשה מאוד להסתובב, אפילו בחנויות שהן במקרה הטוב עם אוורור.
כידוע, הגרמנים לא ממש הבינו שיש התחממות גלובלית וגלי החום הם קיצוניים.
הם סובלים בחום (הרושם שגם על דאודורנט לא שמעו פה החברה הצעירים)
עוצרים למנוחה בשוק מאחורי הכיכר הראשית לבירה צוננת, הוגו (הקוקטייל של הטיול) שניצל וצ׳יפס.
החום גם בישיבה ליד המזרקה הקטנה לא יורד.
חוזרים למלון להתרעננות ומקלחת זריזה
ויוצאים לסיבוב באזור הארמון.
מסעדה מצוינת בגן הארמון סוגרת לנו את הפינה של ארוחת הערב.
כל המסעדות פה לא מאפשרות ישיבה משותפת ל10, נראה להם מוגזם 😀
אז אנחנו נאלצים להתפצל שוב בארוחות.
צעידה לכיוון המלון משלימה את מכסת הצעדים היומית ואת קבלת התחושה של העיר בשעות הערב.
המלון שלנו בשכונת מהגרים מפוצצת בדוכני שווארמה וחנויות זהב.
המיקום קרוב למרכז העיר אבל התחושה ברחוב שמוביל למלון בהחלט לא נעימה.
לא מן המלונות שאמליץ עליהם.
מחר מסיימים בעוד כמה שעות לשוטטות בעיר לפני יציאה לשדה התעופה.
יום עשירי - סוף
שלום,
אני מוצא את הכתבות באתר מאוד מועילות.
אני אשמח לדעת את שם המלון במינכן, דווקא כדי להימנע מלהזמין אותו :)
תודה,
ערן