ממש לפני שיצאתי לחופש היו מי שאמרו לי אתה חייב לעשות יומן בדיוק כמו בשנה שעברה...
השנה המסע יהיה משותף עם הבוחניקים אחרי הצלחה מסחררת בהולנד לפני 3 שנים הצלחנו לשכנע את בני שנתנהג יפה כי ״כזה הוא רוצה״.
את יום האתמול סיימנו במסע נואש לחפש ארוחת ערב בפרייבורג של שעה 22:00 אחרי שהתמקמנו בדירה במתחם הדירות המצוין למשפחות - V7 Boutique Appartements כמובן שזו משימה כמעט בלתי אפשרית שהרי רק אצלנו בתל אביב תוכל למצוא שווארמה פתוחה כל הלילה. אז את היום המאוד ארוך שהחל בטיסה של 7 בבוקר עם עצירה באיסטנבול סיימנו בחדרים עם כריך וחמאה כיאה לאומה הגרמנית. חוץ מזה מלבד התארגנויות של סופר ותגלית מרעישה שאין מזגן בדירה המצוינת שסידרנו לעצמנו למשך שבוע היום עבר שכולם גמורים ומצפים ליום המחר. (הערה - המזגן לא הכרחי בכלל בימים כתיקונם.. כשנופלים על גל חום באירופה זה הכרחי)
לפחות הרכבים שקיבלנו מחברת ההשכרה SIXT היו מושלמים. תמיד כייף לקבל שירות מצוין שאתה מגיע לשדה, מקבל רכב נקי ומרווח בול כמו שצריך למשפחה מטיילת. להשכרת רכב בהנחה מיוחדת של 17% מהמחיר באתר לחצו כאן - SIXT
את היום השני התחלנו רעננים מאוד כרגיל, מאפים קפה והכנת כריכים ויציאה לדרך.
(יש במתחם הדירות מאפייה מצויינת שנגישה ממש ואפשר להתפנק במאפים איכותיים וקפה)
פתחנו את היום במסלול הליכה בטבע המדהים של ״עמק הגיהנום״ בליבו של היער השחור,
(ערוץ רוונה) עמוד 36 בספר המשפחה המטיילת. השתכשכות במים הקפואים של הנחל ומסלול די קצר היו יופי של פתיח לטיול.
אחרי כמה צילומים וצפייה באמן ניפוח זכוכית המשכנו לאטרקציה היומית ״פארק חבלים״ Action forest - Action Forest Kletter הזכרונות מפארק החבלים בפירנאים הספרדים היו טובים אז הלכנו על בטוח.
״תקרית הסנדלים״ של איתמר (מסתבר שסנדל לא יעיל בטיפוס על חבלים... אז בני רץ לקנות נעליים) לא הפריעו לאחלה חוויה לילדים עומרי ושירה הפתיעו אותנו בגדול והיו מדהימים בכל מה שקשור להתגברות על הפחד מהגובה של החבלים. האמת שהיו חלקים שאני חשבתי שאין מצב שאני עושה אותם... והבוחניקים טיילו על החבלים כאילו נולדו ביער.
רעבים מאוד המשכנו לטיילת טיטיזי מסעדה איטלקית זה פתרון מצוין לאלו ש״מקפידים״ וגם לילדים ואכן כך היה...התפוצצנו... סיבוב בטיילת היפיפייה של טיטזי סיימה יום מצוין וגדוש.
ממשיכים... היום השלישי... אימצנו את נושא ההשכמה האיטית ואנחנו לוקחים את הבקרים בכייף. זה לא שבני ואני פותחים את הבוקר בריצה בסביבות האוניברסיטה של פרייבורג, אבל כמה צעדים במורד המדרגות של הדירה ואנחנו במאפיה איכותית לרכישת לחמניות טריות. תענוג של בוקר.
יאללה נוסעים... היעד הראשון רכבל פלדברג. הלחיצו אותנו בארץ עם רכישת הכרטיס השחור תרכשו מוקדם את הכרטיס, עדיף להזמין בישראל וכד׳ לא דובים ולא נעליים מגיעים למקום שמאפשר שימוש בכרטיס ופשוט רוכשים. אנחנו רכשנו בכניסה לרכבל והיה נוח מאוד. מסקנה, קחו בערבון מוגבל מידע מקבוצות פייסבוק מרובות כאשר אתם מתכננים טיול. (בטח עוד אגע בסוגיה הזו) העלייה לרכבל היתה חוויה נחמדה מאוד גם לילדים, הטיפוס לראש מגדל התצפית היה אתגר בוקר לילדים שהספיקו לעלות ולהגיע לראש המגדל לפני שה״זקנים״ עלו במעלית. נוף משגע של היער השחור, אין מה לומר, הירוק הזה בעיניים ממכר.
מכיוון שאנחנו בתנועה איטית יחסית לקצב של המשפחה המטיילת Shlomit Japhet-bialik החלטנו לוותר על מסלול ״אנטוני התרנגול״ כי היה נראה לנו ילדותי מעט וחישבנו מסלול מחדש... נוסעים למגלשות ההרים בטודנאו. בטח זה ישמע קנטרני או בכייני אבל שעה וחצי של המתנה בשמש זה מאתגר. אבל היי, הגלישה המהירה והאקסטרימית היתה שווה את זה! מגדול ועד קטן כולם נהנים מהחוויה הזו והנוף בדרך למטה פגז! ואם כבר במשפחה המטיילת עסקינן... דירוג שווה בהחלט.
אי אפשר לסיים את היום בלי קצת טבע של ירוק מים ושמיים. נותנים גיחה קצרה למפלי טודנאו בנסיעה קצרה מגיעים לנקודת היציאה בהליכה קצרה מגיעים למפל והופ אחרי שניה כולם משתכשכים במים הקפואים.
ולסיום סיומת, איך בני אומר ״לא מפקירים פיצה״ את היום סיימנו בארוחת ערב לאור יום במסעדה המומלצת Bella Italia בטודנאו. אוכל טעים שירות איטי משהו.
את הדרך חזרה לפרייבורג עשינו בדרך שממחישה בצורה מושלמת את הסיבה לשם שהוענק לאיזור הזה. יער שחור של עצים גבוהים וצפופים בשילוב פיתולי כביש עד שמגיעים לעיר.
לסיכום, מתחילים להתחבר לאווירה של המקום. מעייפים את עצמנו ובעיקר את הילדים. אבל נהנים מאוד מחוויה משפחתית !
קרדיט לחלק מהצילומים להדר ולמצלמה הגאונית של האייפון של בני. (יאללה שיצא כבר אייפון חדש שנוכל לשדרג מצלמה)
שמענו שצרפת זכו במונדיאל אז קפצנו לביקור קצר.
במילה אחת - וואו!
אין דרך להעביר בתמונות ובסרטונים את היופי של העיירות הציוריות של חבל אלזס הקסום ממש שתי דקות מגרמניה. ידענו מראש שזה יום שהילדים לא ממש יעופו עליו. אחרי יומיים גדושים באטרקציות החלטנו להוריד רגל מהגז בקטנה. אני חושב שהם עברו אותו בכייף ואפילו נהנו. נויה הצליחה להתחדש בחרוז פנדורה והקטנים אוספים פריטים מחנויות המזכרות. ככל שהם מתבגרים העלות של המזכרות בטיולים עולה...
את היום התחלנו בעיירה קולמר - ממש להרגיש כאילו שאתה נמצא על סט הוליוודי, הכל כל כך ציורי צבעוני ומטופח. חלונות הראווה, הבתים וחנויות מאפים שפולטות ריחות משגעים פשוט יוצרים אווירה ציורית שלעיתים נראית כאילו לא באמת חיים בעיירה אנשים...
סה״כ עברנו בשלוש עיירות קולמר, רקוויאר וקייזרסברג שבדרך בינהן נוף מדהים ביופיו של כרמים ושדות ירוקים. מרב שרואים כרמים ויקבים אין מצב שלא להכנס לאחד מהן ללגום יין וכן גם לרכוש לדרך בשילוב גבינות מיושנות = תענוג אמיתי.
זה נכון שהיום האטרקציה המרכזית של הילדים היתה טיפוס ל״שאטו״ שכלל 888 מדרגות (הם ספרו...) אבל אני חושב שהם ספגו קצת מהאווירה של צורת חיים שרחוקה שנות אור מנס ציונה...גם מזו של לרר מייסד המושבה...
ואיך דודו טופז היה אומר? סיימנו את היום עם אורנג׳דה (פאנטה) בסניף מקדונלד הקרוב ביותר...(הפסקה מפיצות ליום זה)
הזמן עובר מהר שנהנים. תקשיבו, תקשיבו, ״ברחנו״ לגרמניה קצת כדי לקבל מזג אוויר נורמלי אחרי החום המטורף של ישראל ומה קיבלנו? טירוף של חום ובלי מזגן... אין לא שמעו פה על קירור לא באמצעים טבעיים...
לא נורא נתגבר...
היום החמישי החל בנסיעה של שעה לעיירה טריברג לביקור במפלים. הדרך עד ליעד מרהיבה במיוחד. כמו שכתבתי אתמול הירוק הזה בעיניים פשוט תענוג. העיירות שעוברים כל כמה קילומטרים יפות מאוד אבל באמת שאני מתחיל לחשוד שלא חיים בבתים האלה. בכל מקום שעוברים בו אין נפש חיה... הם באמת חיים פה או רק מגדלים גרניום במרפסות?
המפלים מרשימים והשמורה מסודרת ונוחה לטיול קצר. עד למפלים וחזרה לא ממש קשה, סיבוב של שעה + וממשיכים...
בדרך ליעד הבא עוברים בשעוני הקוקיה הגדולים, חביב ביותר. הילדים הקטנים השתעשעו עם הפעלת השעון תמורת יורו.
את היעד הזה בטוח נזכור, החוויה של עליה קשה ומפרכת בחום הכבד עד ל״שביל צמרות העצים״ בולדקירך היתה אולי קצת מיותרת אבל עם מסכמים את זה במבט של הילדים הם נהנו משביל חושים קצר, מטיפוס ומעבר על חבלים (דומה לפארק חבלים אבל בקטנה) ועליה לגשר תלוי ממש בצמרות העצים. המסקנה שלנו, אפשר לוותר על התענוג.
עייפים מזיעים ורעבים נכנסנו לסופר (יש מזגן) קנינו מצרכים לארוחה שעשינו במשותף בדירות. גם זה חלק מהחוויה של הטיול. הדר ושלהבת על הפסטה בדואט רטבים (פסטו ועגבניות) בני פינק בשקשוקה (בדומה לימים עברו עת טיילנו בערבות פרו - אויוני) המשימה שלי היתה כרגיל... לכבס, כי מתחיל להגמר מלאי הקיץ שהגענו איתו ולמלאי החורף כנראה לא נגיע. ובסוף תיקלוט קצר על הכלים ולגימה אחרונה של בירה לפני שנכנסים לישון.
לל״ט גרמניה.
יש מקומות שאתה תמיד רוצה לחזור אליהם. אז זה נכון שע״פ התכנית המקורית התכוונו מראש להיות יומיים בחבל אלזס, אבל אם תשאלו אותי, אשמח להיות שם עוד ועוד.
האווירה של ריבווילה מזכירה מאוד את שני העיירות הציוריות שהיינו בהם לפני יומיים. בתי אבן ועץ צבועים בכל צבעי הקשת רחובות קטנים עם חנויות מקושטות והרבה חנויות לממכר תוצרת היין המפוארת של חבל אלזס. (רכשנו יינות כמיטב המסורת המשפחתית לאסוף יינות מכל מדינה שבה מבקרים) יין הגוורץ מפתיע פה ממש לטובה! עם הגבינות שאפשר לקנות בחנות ליד זה הולך מצוין!
יש לציין, הרגליים כבר מתחילות להתעייף ולכן החלטנו להתרשם מהעייירה באמצעות סיבוב ברכבת קטנה שעוברת בסיבוב של שעה כולל הסברים על כל העיר כולל סיבוב בכרמים. כמובן שזה לא מנע מאיתנו לחזור למדרחוב הראשי.
אז טעמנו יין, גבינות ועוד קצת מהעיירות של אלזס ומשם המשכנו ל - The Eagle Park
- פארק הציפורים (בעיקר עופות דורסים) מופע יפה מאוד של עופות דורסים שעפים ממש מעל ראשי הצופים במופע. הילדים וגם אנחנו סימנו (שני חייכנים) הזדהות מוחלטת עם המשפחה המטיילת בילוי של שעה כולל המופע מצדיק ביותר. (חשוב להגיע בזמנים שיש מופע)
יש בסמוך אליו גם פארק קופים נחמד שלמי שלא חווה את זה ביער בן שמן זה יכול להיות נחמד...
היעד האחרון להיום ע״פ התכנית היה טירת או קניגסברג. אחרי נסיעה קצרה הגענו לטירה בסביבות 5 (שעה מצויינת לקראת סוף היום ואין עומס) סיבוב מרשים בטירה שממוקמת בלב דרך היין של אלזס עושה יופי של בילוי כולל תצפית יפיפיה על חבל הארץ היפה הזה. אפשר להתרשם מדרך החיים של ימי הביניים ולקבל קצת אווירת אבירים. גם במקרה הזה סיכמנו ע״פ המדד.
שוב הגענו לנקודה ביום שכולם רעבים (שלא תחשבו שאנחנו לא אוכלים כל היום, ממש לא! כל היום מנשנשים!)
נסיון למצוא מסעדה (פיצות...פסטות) הובילה אותנו היישר לפרייבורג ממש כמה דק נסיעה מהדירה. מסעדת פיצה רומא (שם גנוב מפיצה רומא המקורית ביפו...) פיצות ופסטות לא רעים שסיפקו מענה נהדר לצווחות הרעב של הילדים.
מתדלקים וחוזרים לישון...מחר מצפה לנו יום קשה בפארק אירופה... תאחלו לנו בהצלחה!
אחרי הפסקה קטנה שנבעה בעיקר בגלל תשישות, עייפות והתקררות.
את הימים האחרונים העברנו באינטנסיביות גבוהה מאוד ב״ממלכת היהודים״ של גרמניה.
היום השביעי של הטיול היה אולי האינטנסיבי ביותר, החלטנו לקום קצת יותר מוקדם כדי שנוכל להספיק... טוב, אני מקווה שהבנתם שיצאנו לפארק אירופה. אין ספק שהפארק הזה מרשים, ענק ומושקע. אם משווים אותו לזיכרון הפארקים בארה״ב אז יש להם מה ללמוד באירופה. אבל אם משווים אותו לפארקים אחרים שכבר היינו כמו גארדלנד ואפטלינג הוא בהחלט הטוב ביותר.
היום הזה ארוך מאוד אבל רצוף בחוויות אקסטרים ואדרנלין שאפילו אני מופתע מהם. רכבות הרים, רכבות שדים, מתקנים של פעם מתקנים של היום, מתקנים יבשים, מתקנים רטובים ומרטיבים, פשוט הכל מהכל! מבחינת הרוטים אין ספק ששוב הופתענו לטובה משירה ועומרי, נויה קצת חששה אבל טעמה גם ממתקנים טיפה יותר אקסטרימים מהרגיל. מבחינת הבוחניקים ככל שזה מהר יותר מפחיד יותר וקיצוני יותר הם שם. איתמר ועומרי ניסו לעמוד על קצות האצבעות במכשירי המדידה שבודקים את הגובה ונחלו הרבה אכזבות...
חווית אכילת הצהרים במסעדת המסילות/צינורות בלב הפארק היתה משעשעת ומאוד לא זולה... במחיר של ״מסה״ אתה מקבל ״מקדונלד על מסילות״ אבל חלק מהטיול הזה חייב להיות חוויות מיוחדות שהילדים יזכרו וזאת אחת מהן.
אחרי יום ארוך מתיש ומהנה עם המון חוויות הגענו מעולפים לדירה.
היום השמיני החל בהתקפלות, מסקנות מטיולים קודמים הביאו אותנו לבצע מעבר למקום ״כוכב״ נוסף איפשהו באמצע הטיול. אז התקפלנו מהדירה בפרייבורג ועוד הספקנו לעשות סיבוב מהנה של שופינג בעיר העתיקה.
נויה ושירה קיבלו את ״זריקת״ הסטארבקס שלהן והבנים קיבלו לגו...
ממש לפני שיורדים לאגם קונסטנץ להתמקמות החדשה שלנו עצרנו לבילוי מהנה מאוד ב״לונה גל״ של היער השחור (באדפרדייס) לא סתם אני אומר את זה, כמות הישראלים בפארק המים הזה היא כמות שבימי הקיץ היו שמחים לקבל בכל פארק מים עלוב בישראל. שנים שלא הייתי בפארק מים בישראל ואני באמת לא יודע האם חל בהם שיפור אבל בפארק מים הזה יש הכל ובאופן מרוכז מאוד הילדים לא נחו לרגע עלו וקפצו ממגלשה למגלשה עד שנגמר לנו הזמן והכח ולהם כמובן ממש לא...
אחרי נסיעה של כשעה הגענו ל״ממלכת החרקים של אחמד״ - Amelie chez Inez טוב אני קצת מגזים אבל הלילה הראשון במלון שהתמקמנו בו היה מאתגר. מיליון חרקים מעופפים שלא נתנו לישון, שעון הפעמונים של העיירה והתקררות שלי שרק החריפה היתה פתיח די רע לדירה מתוקתקת משופצת ומאובזרת שקיבלנו במלון עם חיוך מסביר פנים של אחמד מבעלי המלון למרות שהגענו לקבל חדרים די מאוחר בערב.
עברנו גם את זה...
אחרי ההתגברות ממשבר החרקים אפשר בהחלט להמליץ על המקום כמקום מצוין למשפחות. גם בגלל הנקיון והתנאים בחדרים, גם בגלל השירות וגם בגלל המיקום.
את היום התשיעי פתחנו עם ארוחת בוקר במלון, פעם ראשונה מאז יצאנו לדרך. לא עוד להכין כריכים ולאכול בדרכים, החלטנו להתפנק.
נסיעה לא ארוכה במיוחד חוצה את הגבול לשוויץ ואנחנו במפלי הריין. מקום מדהים ללא ספק. העוצמה של המפל המדהים הזה באמת שלא דומה למפלים אחרים (לצערי טרם ביקרתי במפלי הניאגרה והאיגווסו) לקחנו את השייט שמכניס ממש עד לקרבת המפלים. רסיסי המים שמותזים עלינו בזמן שמתקרבים למפלים היו תענוג בעוד יום חם של אוגוסט באירופה. אני בטוח שבפוסט סיכום המסע נעסוק הרבה בגל החום שתפסנו.
צילומים וקשקושים וממשיכים לסיבוב בעיירה שפהואזן. פסטיבל אוכל שנתקלנו בו במקרה היה אחלה של בילוי צהרים בעיר היפה הזו. המחירים בפרנק שוויצרי הזויים והארוחה הכייפית הזו עלתה לנו כמו ארוחת הגורמה שסיפרתי עליה קודם (ראה ערך ״מסה״) למרות שקשה להתרשם מערים יפות כאלה אחרי ביקור בחבל אלזס...(לא פייר...לא כוחות)
את היום הקצר יחסית סיימנו בנסיון נואש של בני למצוא רכישה איכותית של מאוורר אבל מסתבר שבכל חנות אפשרית הגרמניים רכשו את כל מלאי המאווררים... אפילו באמזון אין מלאי (ברור שבני חשב על האופציה הזו)
עוד ארוחת ערב משותפת התגבשה אחרי ביקור בסופר. פיצות, ירקות וכד׳ ונעביר ערב בכייף.
מקווה שמחר ארגיש יותר טוב ולא אפספס את המשך הדיווח..
זהו מתחילים להרגיש את הסוף... העייפות והחום הכבד ששורר פה משפיעים על האנרגיה שלנו, כמובן רק עלינו המבוגרים...הילדים מלאי אנרגיה לעשות עוד ועוד.
בתכנית המקורית היה ברור לנו שבשלב הזה של הטיול נעבור למוד של זרימה איטית. ולכן היום העשירי הוקדש כולו לביקור באי הפרחים - Minau שתיכננו את הטיול לא חלמנו שמזג האוויר יהיה כזה חם. הביקור באי היה קשה וללא ספק פחות 10 מעלות היה משנה את החוויה. האי יפה מאוד וחממת הפרפרים הלחה מאוד היתה משעשעת לילדים שלא ויתרו עד שפרפרים גדולים טיפסו עליהם.
טוב באיזה שהוא שלב לא הצלחנו להשתלט על הייצר ה״ישראלי״ של הילדים והדחף העמוק שלהם להתרטב מהמזרקות המעוצבות של האי ניצח בגדול. אחריהם כמובן כל ילד שעבר נכנס למים...
לסיכומו של אי, נחמד מאוד יפה מאוד אבל לא בטוח שהייתי מגיע לשם שוב בטמפרטורה כזו. לבלייני היער השחור שלא לנים באיזור האגם לא הייתי אומר להגיע לפה במיוחד.
צהרים וזה, יאללה נוסעים לעיירה קונסטנץ לחפש מסעדה. העיר מפוצצת מסעדות על הטיילת ובמדרחוב ואפילו יש קניון. הבעיה שוב, יום ראשון הרבה מקומות סגורים (כולל הקניון) מצאנו מסעדה טובה על הטיילת ”4stage” יש מי שהתענג על דג סלמון מצוין ויש מי שהתפנק על פיצה (כן שוב פיצה).
עוד גלידה ועוד פינוק מתוק וחוזרים לדירה שמרוחקת 25 דק נסיעה.
סיכום יום ונוהל ערב במרפסת הקרירה (אוויר פגז) בירות שתיה ונשנושי לילה ו... לילה טוב!
נראה לי שהתבכיינו מספיק על החום, שלא תחשבו שאנחנו לא נהנים פה, אה? פשוט היה יכול להיות נחמד להפסיק לשמוע מכל המקומיים שמזג האוויר פה דומה לישראל...
את הבוקר של היום ה-11 פתחנו בהמלצה של בעל המלון (להלן הדוקטור שחי פה כמו מלך עם אישתו בעיירה קטנה ליד האגם) הוא המליץ לנו על פארק חיות נחמד שנמצא מרחק נסיעה קצרה מאוד מהמלון. מכיוון שהילדים שיגעו אותנו על צורך עז להשתכשך במי האגם אמרנו נזרום עם הפארק הזה ואחר כך נלך לחוף באגם.
להפתעתנו הפארק הזה היה ממש נחמד! מה שמצחיק חיות זה לא היה הצד החזק שם אבל מתקני השעשועים (לילדים עד גיל 10) היו אחלה ממש. מגלשות, אומגות, טרמפולינות ועוד. בקיצור, יופי של בילוי! בפארק רק מקומיים ישראלים לא שמעו כנראה על המקום החביב הזה אולי בגלל שהם לא מופיעים בספר המשפחה המטיילת. בכלל אני בתחושה שאין באזור הזה הרבה ישראלים.
בחופשה ארוכה צריך למצוא גם זמן לנופש, אז אחר הצהרים המוקדמות ירדנו לחוף רחצה מסודר באגם קונסטנץ. דאגנו לעצור בסופר לקנות פירות קשקושים ובירה כמובן.
החוף מסודר יחסית, נכנסים ל״קאנטרי״ של המקומיים. אבל המים והרחצה בו משונים מאוד. עזבו את הקטע של האבנים שצריך לדלג עליהם אחרי שעוברים אותם מגיעים לבוץ ״תחושת סליים״ והמים אפורים מהבוץ ואצות לרוב. לא ממש כמו שדמיינו.... נו מה לעשות אנחנו רגילים לכנרת... כמו לאורך הטיול כולו הילדים תמיד מוצאים את עצמם. הם שיחקו עם הבוץ ודמיינו שהם בים המלח, חיפשו אבנים מענינות וכמובן ״עשקו״ עוד גלידות.
אחרי מעבר קצר במלון למקלחות והתארגנות נסענו לעיר קונסטנץ לארוחת ערב. ו.... איך שאנחנו יוצאים מהחניה מתחיל מבול שלא ממש איפשר לנו הסתובבות במדרחוב והטיילת של העיר. חשוב לציין שהעיר קונסטנץ מאוד יפה מלאה בחנויות מכל הסוגים ועשרות מסעדות וברים (גם בטיילת וגב במדרחוב) ממליץ מאוד למי שמטייל באזור הזה.
הפעם הדרך חזרה היתה איטית ע״פ חוקי התנועה והמהירות המותרת. תקשיבו התמרור של המהירות נסיעה פה הזוי. כל כמה מטרים משנים את המהירות המותרת, אפשר להשתגע מנסיעה איטית של 30 קמש ואחרי שניה עולה המהירות ל50 ויורדת שוב ל30 ופתאום 100 ואז אתה על 120. מצלמות מהירות מפוזרות מלא, נראה עם כמה דוחות נחזור...
עוד יום הגיע לסיומו...
זהו, ממש לפני סיום... יום אחרון של פעילות לפני שמתארגנים לתזוזה לכיוון שטוטגרט משם אנחנו טסים.
את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר במלון ואם תכנון מעורפל של מה שאנחנו רוצים לעשות לפי ״התכנית המקורית״ אבל שיחת בוקר עם אחמט (בעל המלון) הובילה אותנו לעוד המלצה שלו לעשות משהו בדרך לעיירה מירסבורג שאליה רצינו להגיע.
ההמלצה הראשונה שלו היתה פארק קופים. מכיוון שויתרנו על כזה ביער השחור זרמנו על זה בדרך ל... הגענו לחניית הפארק אחרי נסיעה בדרך יפיפיה מלאה במטעי תפוחי עץ וכרמים עם נוף לאגם. יערות של עצים גבוהים ושמש שבשלב הזה של היום לא נראתה מאיימת.
אחרי בילוי של כמה שעות בפארק הקופים אפנברג בסאלם כל שנותר לנו לומר וחצי (דירוג האטראקציה המשפחה המטיילת) הפארק מתוקתק, מסודר מהחנייה ועד לחלוקת פופקורן כדי להאכיל את הקופים. הוא מחולק לכמה חלקים: אגם ברווזים ודגים, קופים חמודים שממתינים להאכלה בסבלנות, איילים ועופרים עייפים מהחום. כמובן שהשלב של הכניסה למתחם הקופים החופשיים הוא הכייפי ביותר והילדים עפו עליו.
מומלץ בחום לכל מי שמגיע לאיזור האגם.
אחרי ארוחת נשנוש שכללה צ’יפס שתיה וטעימה של עוגות מקומיות במסעדת הפארק המתוקתקת להפליא המשכנו להמלצה הבאה של אחמט- Pile Dwelling Museum. (https://www.pfahlbauten.de/) הוא הבטיח לנו משהו בסגנון ״בתים עתיקים מלפני אלפי שנים״. הגענו למוזיאון קסום על שפת האגם שמתאר את החיים מתקופות שונות בהיסטוריה עם המחשה יפיפיה. לוקיישן מדהים ויפה! בכל בית עתיק שכזה יש הסברים מוחשיים של החיים הקדמונים כמו למשל כיצד צדו דגים, כיצד גולפו הקאנו, כיצד השתמשו בפרוות בעלי החיים ועוד הסברים מענינים.
סיבוב של שעה במוזיאון מרתק עם לוקיישן שלא מאפשר לך להפסיק לצלם. עוד המלצה פגז של אחמט!
הילדים המקטרים בחלקם רצו ללכת שוב לנסות להכנס למי האגם שנראים מפתים מרחוק. בדיקה קצרה הראתה שהמים בחוף הסמוך הרבה יותר נקיים מאתמול. התארגנות של החלפה לבגדי ים ואופס אנחנו במים הקרירים. זה היה שינוי תכנית שלא איפשר לנו הגעה לעיירה מירסבורג כמו שתיכננו בתחילה אבל תכנית כאמור היא בסיס לשינויים...בטח לאור ההמלצות...
סיימנו את היום במסעדת דגים מצוינת שאיפשרה ארוחת דגים לילדים ופלטת דגים זוגית על הגריל. קצת גיוון קולינרי...
מסקנות מהיום הזה: כייף לשנות תכניות, לזרום עם הרגע ולקבל המלצות ממקומי זה מצוין.
אזור אגם קונסטנץ מלא באטרקציות ופעילויות לכל הגילים ומאפשר בילוי מסוגים שונים. אני חושב שטיילי המשפחות שמגיעים לאזור היער השחור לא מנצלים אל האזור הזה מספיק ולראיה לא ראינו אף לא משפחה ישראלית אחת ביומיים האחרונים.
הולכים לארוז מזוודות ומחר על הבוקר מתחילים את המסע הביתה... לל״ט.
סיכום מסע....
יום ראשון, חוזרים לעבודה... עכשיו אפשר לומר שהחופשה הסתיימה, תם המסע של קיץ 2018. (טוב נו...יש לנו עוד קצת זמן עד שהמסע של ״אוגוסט המתיש״ יסתיים...)
זה הזמן לעשות סיכומים של עוד טיול מוצלח ומהנה של חופשת קיץ.
זה הזמן לומר שהיה מוצלח עם הרבה חוויות משפחתיות מלאות באושר ושמחה.
זה הזמן לומר שהכל (כמעט) הלך לפי התכנית שהצבנו לעצמנו. אחת המסקנות המשמעותיות ששוב הגענו אליה היא שזה מעולה לשנות תוכניות במיוחד לנוכח המלצות של מקומיים (בעל מלון או תושבים מקומיים).
זה הזמן לומר שטיול משפחתי מעל 10 ימים זה מאתגר מאוד. בטח לאור העובדה שיוצאים במסגרת של יותר ממשפחה אחת. וזה לא אומר שלא הסתדרנו עם הבוחניקים! להפך! ההיכרות רבת השנים, הזרימה והפתיחות לכל נושא או חוויה איפשרו לנו חוויה משותפת מוצלחת מאוד!
זה הזמן לומר שבלי התכנון המדוקדק של אישתי והרצון שלה להספיק עוד ועוד כנראה שהיינו זורמים הרבה יותר לאט...
זה הזמן לומר תודה לבני שדאג להוביל את הדרכים גם עם מגבלות קליטה.
זה הזמן להגיד תודה להדר שדאגה לתעד עם ״מיקוד בררני״ (צילום פורטרט באייפון)
זה הזמן לומר לילדים שהיו מקסימים ברוב הזמן (באמת) אנחנו מקווים שספגתם תרבות, שלמדתם והרווחתם המון חוויות למרות שטרחתם לומר מידי פעם ״מצ׳עמם״.
זה הזמן לומר להמשפחה המטיילת תודה על העזרה בתכנון. מקווים שתכניסי לעדכון הבא קצת מהפידבקים והחדשות שהבאנו מהטיול שלנו.
זה הזמן לומר שחפרתי מספיק להרבה זמן... אני מודה שעשיתי את זה בעיקר בשבילי רק כדי שאזכור. אולי ביום מן הימים הילדים יכנסו לפייסבוק ויתרשמו מהחוויות שעברו (קשה לי להאמין אבל בכל זאת)
את היעד למסע הבא נתכנן אוטוטו יש מחשבות להמון מקומות...
הנה לכם רשימת יעדים ביער השחור מתוייגים בGoogle Maps המסע של הקיץ (נכתב ב- 2008)
Comments