חופשת קיץ 2019 החלה היום רישמית.
הביקוש ליומן מסע גבוהה ולכן החלטתי לטרחן גם השנה.. אז...
את היום הראשון (שתמיד נחשב למעייף ביותר) התחלנו בטיסה לזאגרב.
נחיתה בשעות הבוקר המוקדמות בשדה התעופה החדש והמפתיע של זאגרב.
מגיעים לעמדת השכרת הרכב בחברת SIX ממתינים מעט בתור, השירות של הפקידת קבלה חייכני והיא עונה בסבלנות לכל השאלות המרגיזות שלי... הרכב מוכן בחניה, מתקדמים לעברו ושוב לא מתאכזבים מהרכב שאנחנו מקבלים. נקי, מרווח וממש חדש.
להשכרת רכב בהנחה מיוחדת של 17% מהמחיר באתר לחצו כאן - SIXT
יוצאים לדרך.
אחרי עיכוב של חצי שעה במעבר הגבול בין קרואטיה לסלובניה ממשיכים את הדרך לכיוון המלון בבלד.
דרך לא ארוכה על אוטוסטרדה די נוחה.
המלון - Hotel lovec מיקום מצוין , נוף לאגם בחלק מהחדרים. בריכה לא גדולה אבל מצוינת, ארוחות בוקר מצויינות והצוות של הקבלה אדיב ומסביר פנים.
מגיעים למלון החדר לא מוכן אז יוצאים לטייל ב״עיר״.
מקום יפה, אין דרך אחרת להגדיר את זה.
אגם קסום בליבו אי עם כנסיה מתנוססת, טירה שמשקיפה על האגם, ברווזים וסירות קיט.
ממש גלויה של מקום!
פיצה כדי להרגיע את הרעב והגעה למלון למנוחת צהרים אחרי לילה ללא שינה.
רעננים יצאנו לטיילת שוב, מצטיידים בפינוק הרשמי של בלד - קרמשניט - הקרמשניט...
יורדים לשבת ליד האגם ומנשנשים את הפינוק.
גם הגשם (לפרקים) קיבל את פנינו בסלובניה
למרות שחם!!!
את ארוחת שישי בילנו במסעדה מוצלחת ממש Restavracija Okarina ממש ליד המלון -
אוכל טוב שירות לא רע בכלל (4.2 בסולם גוגל)
יום מוצלח ראשון. סוף.
יאללה ממשיכים... יום שני.
קמנו בבוקר רעננים ומלאי אנרגיות.
אחרי ארוחת בוקר טובה במלון (שירה ונויה פינקו בבננה קוראסון ושוקולד מתכון יחודי 🥴) כולל הצטיידות בפירות וכריכים (נלקחו ב״רשיון״ מחדר האוכל) יצאנו לטעום מהטבע הירוק שסובב אותנו.
המסלול הראשון שנבחר מתוך #המשפחההמטיילת (התנ״ך של המשפחות הישראליות באירופה) היה ערוץ וינטגאר - vinegar.
ממש מרחק של דקות בודדות מבלד, מסלול מקסים בערוץ נחל ירוק וזורם.
המסלול ברובו על גשרים ממש מעל המים (מי אמר הבניאס?)
הליכה נוחה וקלילה של 45 דק לכיוון, לא כולל צילומים... והיו הרבה!
גם פיצוץ של מטיילים במסלול לא גרע כמעט ביופיו המרהיב של הערוץ.
המפל שמגיעים אליו לא מן המרשימים שראינו אבל שאר המסלול שווה בהחלט!
אחרי אתנחתא קצרה שכללה ארטיקים ובירה
וגם ביסליבמבה... המשכנו את היום בדרכנו לשקופיה לוקה.
טוב האמת שאנחנו עוד מתגעגעים לתענוג והיופי של הטיול בעיירות הציוריות של חבל אלזס (שנה שעברה) אז חשבנו שגם העיירות הציוריות והעתיקות של סלובניה יעשו את העבודה.
לצערנו, היה מאכזב.
העיירות אמנם די יפות, אבל לרוע מזלנו הכל פשוט היה סגור.
לא חנויות ולא בתי קפה/מסעדות ממש עיירות רפאים ...
גם בשקופיה לוקה וגם בקרני.
אז דפקנו כמה תמונות כדי שנוכל לסמן v וחזרנו לכיוון בלד.
המלצה שלי לא חייב לעבור שם אבל אם כבר עוברים, לבדוק שלא סופש..
נחתנו במלון, ישר בגדי ים והופ אנחנו במים החמימים של בריכת המלון שצופה לאגם.
הגשם התחיל שוב והתענוג בבריכה המקורה והמחוממת רק גבר.
אחרי מנוחה קצרה בחדר, זהו כבר כולם רעבים.
המלצה מאנשי המלון זה תמיד טוב והבחור הצעיר מהקבלה מכוון אותנו למסעדה מומלצת -Restavracija Vila Ajda ואנחנו יוצאים לדרך.
בבלד כבר הבנו אתמול פשוט כייף להסתובב.
התאורה של שעות הדמדומים גורמת לאגם להיות קסום יותר וזה פשוט כייף לטייל בטיילת שמסביב לאגם.
(מיליוני יתושים)
האוכל במסעדה אכן מצוין!
מנה מסורתית של עגל בבישול ארוך עם ירקות ותפוחי אדמה ממש מיוחדים (אני תמיד חייב לטעום אוכל מקומי, מזל שבוחניק לא ראה מה אכלתי 😜)
שלהבת מתפנקת על דג
הילדים מוצאים את עצמם במנה מצוינת של כופתאות תפוח אדמה בשמנת וגבינה ופסטה עגבניות.
טוב נו לא נוותר על קינוח...
אפילו במסעדה הבינו שאנחנו הולכים על הדה- בסט אז ויתרנו על קינוחי המסעדה וצעדנו לעבר בית הקפה של מלון פארק להתפנק בקפה טוב ו...קרמשניט.
ככה מסיימים את היום!
מגיעים לחדר ופותחים באופן רישמי את אליפות הטאקי של משפחת רוט.
תוצאות האליפות שמורות במערכת 🤪.
מחר צפוי גשם ברוב שעות היום אז משנים תוכניות.
הגשם בחוץ כרגע חזק ועם המזגן של החדר יוצר סוג של אווירה חורפית.
ויהי בוקר יום שלישי לטיול...
גם הבוקר, כמו בכל טיול שלנו התחלנו באיזי , ארוחת בוקר ויציאה לדרך.
הגשם שלא פסק לרגע מאתמול בערב והתחזית שינו את התכניות שלנו וחיפשנו מקום סגור להעביר בו את היום.
מערת פוסטינה היתה היעד הנבחר.
נסיעה של 100 קמ מבלד על הדרך המהירה, הגשם החזק היה מטריד ולשמחתי הבנתי שגם האירופאים שמתורגלים במזג אוויר כזה, נוסעים לאט יותר ולוקחים את הדרך ברוגע.
שמגיעים לפוסטינה מקבלים הלם מההמולה שמסביב למקום.
תור בלתי נגמר לכרטיסים ומלא אנשים.
עכשיו אני שואל את עצמי, מה רק אנחנו הישראלים יודעים שלקנות כרטיסים באינטרנט זו הדרך המהירה והפשוטה???
למה כולם עומדים בתור בגשם???
למה רק אנחנו הישראלים עומדים בתור קצר של איסוף כרטיסים שנרכשו ברשת???
מוזר, אולי למישהו יש הסבר לתופעה המוזרה של אירופאים שאוהבים לעמוד בתור.
האמת, שלא היו לי ציפיות לפני שהגענו למקום.
אמרתי מערת נטיפים מה כבר יכול להיות?
אז זהו שלא!
מקום מפתיע ממש!
לא סתם נחשב לאתר התיירותי המתויר ביותר בסלובניה.
נטיפים זה נטיפים ומערה זו מערה אבל פה החוויה עוצמתית הרבה יותר, אין לי ספק שזה אתר חובה בסלובניה.
הכניסה למערה מתחילה ברכבת שנוסעת למעמקי המערה וכל הדרך עוברים בחללים עצומים של נטיפים.
אז מתעוררת המחשבה הישראלית, מה אנחנו מתלהבים ממערת אבשלום - מערת הנטיפים ״שלנו״?
המערה הזו פשוט מטורפת !
שעה וחצי של הליכה עם שלל דמיונות להסתכלות בנטיפים. מראות מדהימים של הטבע במלוא עוצמתו.
לא יאמן שהטבע מייצר אומנות כזו.
בסוף הטיול הרגלי חוזרים בנסיעה חוזרת ברכבת.
ללא ספק הפתעה מדהימה מבחינתי!
שלושה טיפים למקום:
כמובן, לרכוש כרטיסים באינטרנט ליום והשעה המיועדת.
ניתן לקבל הסברים בעברית וזה מוסיף ממש לחווית המסלול.
המסעדות בחוץ לא רעות וגם לא יקרות.
אחרי המערה נוסעים כ10 קמ למצודת פרדיאמה.
מצודה שנחצבה בתוך ההר.
מראה מרשים ללא ספק!
הסיור במצודה נחמד וגם בו ניתן לקבל הסברים
בעברית.
הגשם בחוץ לא פסק וההחלטה להמשך היום היא ברורה חוזרים למלון.
הילדים רוצים עוד בריכה.
אחרי דרך של שעתיים וחצי בגלל תאונה בכביש המהיר שיצרה פקק מעצבן, עצרנו לארוחת מקדונלדס.
בכל זאת יש גבול לכמה אפשר לפרק סכומים במסעדות מקומיות.
התמקמנו בבריכה לסגור את היום.
הבריכה במלון משקיפה לאגם וההתמקמות בג׳קוזי לא רעה בכלל.
עייפים, החלטנו שהולכים לישון מוקדם, אבל עומרי לא מוותר על אליפות הטאקי...
ושוב מצאנו את עצמנו נרדמים מאוחר.
היום הרביעי.
הבוקר כבר היה כבר ברור שמזג האוויר יאיר לנו את היום.
השמיים החלו להתבהר ואנחנו כמו מזרח תיכוניים טיפוסיים התחלנו לחייך בחזרה.
תמיד קשה להתרגל לאפרוריות של הגשם בטח במצב של חופשת קיץ.
לא שהשעות הראשונות של היום לא היו עדיין מעוננות אבל זה רק הוסיף לגלויות שצילמנו באגם בוהיני, איתו התחלנו את היום.
האגם והדרך שמובילה אליו מבלד יפיפיים.
השקט יחסי למרות המולת תיירים ואגם צלול בתוספת נוף הררי מסביב יוצרים קסם של מראה.
שווה שווה שווה
קצת מתרחצים במים, מאכילים ברווזים ובעיקר נהנים מהמראה של המקום.
משם המשכנו להר ווגל.
אחרי התלבטות ארוכה בגלל העננות שעדיין היתה בשמים החלטנו לעלות למעלה עם הרכבל.
תור לא ארוך במיוחד ומטפסים להר.
הנוף בעלייה ובפסגת ההר מרהיב!
לשמחתנו, השמים התרוקנו מעננים כמעט לחלוטין ונוף מרהיב של האגם נגלה אלינו.
טיפ: כרטיס משפחתי למשוגעים עם 3 ילדים.
כדי להשלים את היום החלטנו שחייבים לספק את הרצון של הילדים לאטרקציה המסורתית בטיולי אירופה-מגלשות הרים ופארק חבלים.
נסיעה חזרה לאיזור בלד.
פארק החבלים ממוקם במעלה בלד ומשקיף לנוף של האגם-שווה!
העלייה לפארק החבלים יכולה להתבצע ברכבל או רגלית.
מכיוון שההמתנה לעלייה ברכבל היתה ארוכה המליצו לנו בקופות לעלות רגלית-טעות!!!!!
עלייה קשה של 20 דק עד למעלה.
הדרך המומלצת היא לעלות ברכבל (גם אם צריך להמתין) לעשות את פארק החבלים ואז לרדת במגלשת ההרים.
הילדים נהנו מפארק החבלים, עומרי ונויה דילגו ושירה קצת חששה אבל התגברה.
אחרי שעה וחצי של מסלולי חבלים ירדנו במגלשת ההרים הקצרה והנחמדה מאוד.
הערה: למי שעולה למעלה ברגל, המחיר שמשלמים על הירידה במגלשה זול משמעותית (קצת לא ברור לפי איזה תעריף גבו מאיתנו אבל זה היה פחות מחצי ממה שהיינו משלמים למטה)
בסיכומו של יום:
נופים ✔️
פארק חבלים ✔️
מגלשת הרים ✔️
ילדים מרוצים ✔️
הורים מרוצים ✔️
אז אפשר להמשיך...
אז זה היה היום שהיה... היום החמישי
וואו איזו התחלה של בוקר!
התכנון של היום פארק/שמורת טריגלאב ועמק סוצ׳ה.
הנקודה הראשונה של היום היתה בעיירת הסקי גרנסקה גורה.
עיירה שברוב חודשי השנה משמת עיירת סקי מחליפה את פניה בקיץ.
אחרי הצלחה מגלשת ההרים שעשינו אתמול התחלנו את הבוקר בעוד אחת.
מרשימה וארוכה הרבה יותר מאתמול.
באופן מפתיע, האתר די ריק ואנחנו מתחילים מיד.
העליה להר איטית ונמשכת כ15 דקות על רכבל תלוי.
גם פה פחד גבהים לא יעיל במיוחד,
מזל שעומרי מחזק אותי כל הדרך..
הירידה במגלשה מהירה וכיפית, משום מה, במגלשות האלה אני מרגיש בטוח והמהירות של הירידה גבוהה ומהנה.
מי אמר אדרנלין במקום קפה?
ממשיכים את היום בדרך למעבר ההרים ורשיץ.
כמה טחנו לי את השכל והפחידו בקבוצות הפייסבוק של סלובניה על הדרך המפותלת הזו.
הבטיחו לי לא פחות ולא יותר את ״דרך המוות״ או למי שמכיר את הדרך לטושטי בגיאורגיה (מי שלא מכיר שיפנה לזורה Zura Manasherov-שווה!!)
יאללה מתחילים את הדרך ואחרי ק״מ וקצת מגיעים לאגם יאסנה - מים טורקיז ועשרות מתרחצים במים קפואים!
מקום יפיפיה לעצירה בדרך, גם למי שרק התחיל את הדרך...
טבלנו, צילמנו, ממשיכים.
מפה לשם הדרך מפותלת והחלק הכיפי שלה זה לספור את הפיתולים שממוספרים בצידי הדרך.
עד למעבר ההרים תגיעו ל24 ועד לסוף הדרך 48.
בפולנית אסלית אומרים ״נו מילא״ לא כזו דרך מפחידה ולא בעייתית.
דרך יפיפיה ששווה כל רגע של פיתול בעליה.
הדבר המסוכן היחיד בה הוא שתדרוס רוכב אופנים או מטפסי הרים שצועדים בצידי הדרך (נשבע לכם, הם לא נורמליים)
אז ספרנו והגענו למעבר ההרים-מעבר ורשיץ.
הנוף עוצר נשימה !
בכלל הירוק הזה משכר וממכר.
הפסגות המחודדות של ההרים יחד עם העננים יוצרים נוף מדהים.
התכנית המקורית היתה לרדת עד למטה לעמק הסוצ׳ה.
אילוצי זמן ורצון להספיק את השיט לאגם בבלד והטיפוס למצודה גרמו לנו לעשות פרסה בשלב הזה ולהרגיש שטענו מספיק מהאזור היפה הזה.
טעימה כיפית מהרי שמורת הטבע המפוארת - טריגלאב.
באמת שאני לא מרגיש פיספוס, בכלל לא.
הדרך חזרה כוללת ספירה לאחור של הפיתולים והיא עוברת מהר עד שמגיעים חזרה לבלד.
החניה במלון שלנו כל כך קרובה להכל אז ניצלנו אותה להמשך היום.
שיט לאגם.
איך לומר את זה, חוויה כיפית אבל לא ממש מרגשת, שווה לעשות.
הטיול באי קצר משך השיט הלוך חזור כשעה וחצי וזה בהחלט נחמד.
חוזרים מהאי ועולים למצודת בלד.
פה כבר קיבלנו את המפנה של היום.
הגשם חזר, אחרי יום שמשי של 31 מעלות פתאום עננים, גשם חזק 21 מעלות.
לא יודע איך אפשר לחיות ככה.
(געגועים לשרב של תל אביב)
הביקור במצודה הוא בהחלט בגדר חובה לכל מי שנמצא בסלובניה ובמיוחד בבלד. (בכל זאת האתר המתויר ביותר בסלובניה)
לא שתראו במצודה משהו שלא ראיתם במצודות אחרות באירופה.
אבל, הנוף מקסים והמקום מסודר ומטופח.
מספרים שהמסעדות שם טובות, לא בדקנו.
בקיצור, תעלו תשקיפו על האגם ותסמנו ✔️.
עייפים חזרנו לאכול בסביבת הטיילת.
מסעדה שהמליץ לנו הבחור החמוד שהשיט את הסירה לאי מוקדם יותר.
בוא נאמר את זה בפשטות - סביר 3.8 בסולם של 1 עד 5...
מסקנות מתגבשות לקראת אמצע הטיול.
1. שנה הבאה מחליפים את הנופים, קצת הפסקה מאירופה.
2. הילדים גדלים, הדרישות בתכנון הטיולים משתנות.
3. זה טוב לשנות תכניות ולזרום עם הטיול - ללא חרטות.
מחר עוזבים את בלד והופכים תקליט...
ג׳ובני למסור דש למישהו? קרואטיה אנחנו באים...
טיפ !
הנחות לאטראקציות בסלובניה
אפשר באתר Tiqets המעולה והאמין
בלינק הזה
אם תזינו קופון rottravel5 תקבלו 5% הנחה
היום השישי.
בוקר של התארגנות והתקפלות לפני מעבר לקרואטיה.
באסה לקפל את כל המזוודות והאמת שגם די מבאס לעזוב את סלובניה.
אין ספק שסלובניה היתה טובה אלינו, הנופים וכל הירוק הזה עם האגמים פשוט ממכר.
אבל... מראש ידענו שאנחנו מחליפים אווירה באמצע והופכים את הטיול מטבע לנופש.
זה לא שאנחנו נשב כל השבוע בטן גב אבל את מרבית הזמן נבלה (אם נוכל) בבריכה /ים וכד׳.
את הדרך לרצועת החוף הצפונית של קרואטיה מה שקרוי חצי האי איסטריה חתכנו בעצירה בלובליאנה למילוי ״מצברי שופינג״.
לא ויתרנו על כמה שעות של הסתובבות בחלק העתיק של לובליאנה, בגשר המשולש, גשר הדרקונים וגם קצת טיול ברחובות העיר .
את הביקור בעיר סיימנו במקדש של הישראלים הלא הוא - primark.
אני מודה הבנות שלי אוהבות לבקר במקדש הזה ובכל טיול נדרש לתקצב כמה ג׳ובות לפירוק והטענת מצברי השופינג.
מתחם הBTC בו ממוקמת החנות הוא ענק ומכיל את כל המותגים שרק תרצו.
לשמחתי, הזמן עשה את שלו במקדש ולא נותר זמן.
המצברים הוטענו - primark ✔️
המשך הדרך לווה בגשם בלתי פוסק עד לתחילת הירידה לאזור החוף.
שעוברים את החלק של מעבר הגבול מרגישים מיד את ההבדל בין המדינות.
לפחות כך התחושה בצד הזה או בחלק של הגבול.
הגענו לאתר הקמפינג Maistra Camping Veštar Mobile homes שבו אנחנו מתוכננים לישון בקרווילה מדוגמת.
נראה על פניו שיש פה הכל.
מחר נתמקם סופית ונעביר חוויות.
הצטיידות בסופר הקרוב לאתר הקמפינג והופ כבר 22:00 בלילה.
זהו הסתיים יום המעבר.
כבר מצפה מחר לקום בבוקר ולראות את הים.
לל״ט
היום השביעי.
(למה לא כתבתי בערב? כי נגמרה חבילת הגלישה ...)
איזה כייף לקום בבוקר ולקבל בריזה של הים, הקרווילה שלנו במתחם הקמפינג vester הסמוך לרוביני משקיפה מהמרפסת שלה לים (וגם לבריכה)
הבוקר גילינו את המתחם וניצלנו היטב את המתקנים שלו.
הבריכות נותנות אחלה של פתרון לכל הגילאים.
יש מתחם השפרצות ומגלשות לילדים, יש בריכה עמוקה (מאוד) עם מקפצה ויש בריכות בעומקים שונים.
אבל מבחינתי הים הוא התענוג האמיתי, המים חמימים וכייף לרבוץ בשמש על המזרן.
אחרי שכבר הרגשנו שהשמש צולה אותנו.
פה לא שמעו על צל... מבחינתם להצלות כמו סטייקים על הגריל.
הילדים עלו כבר 1993 פעם על המגלות והמקפצה.
חזרנו לקרווילה ושלהבת פינקה בפסטה.
נחים קצת ויוצאים לסיבוב ברוביני.
ששלומית (המשפחה המטיילת, מסמנת 3 חייכנים, אני יודע שזה מוצלח)
ההגעה לרוביני דורשת מזל במציאת חניה (Benny Buchnik גם פה היית חסר 😜)
העיר מלאה באנשים, הרחובות הצרים והציוריים של העיר מלאים בתנועת הלוך ושוב של תיירים.
הדמיון לעיירות החוף של איטליה צועק לשמיים.
לא פלא שאנחנו מטר מאיטליה.
ההגעה בשעת שקיעה מספקת לנו אחלה של תמונה והסיבוב בעיר בחום הרבה פחות מעיק.
פשוט כייף להסתובב , אפילו עומרי נהנה אחרי שקיבל כדור לשחק איתו בסמטאות...
התמקמות למסעדת דגים מתבקשת.
המרינה של הסירות מלאה במסעדות וכולם נראות טובות וגם מקבלות חוו״ד יחסית טובה בגוגל.
בקיצור, רק תבחרו...
שינוי האווירה הושלם בהצלחה!
נופש במלוא מובן המילה.
קיץ, בריכה, ים ועיירות חוף
(עוד אכתוב על המזג אוויר בקיץ הזה של אירופה)
היום השמיני.
האמת היום הזה אין לי יותר מידי מה לחדש...🤪
אבל אני לא יכול מבלי לטרחן את היום השמיני לטיול.
שנמצאים במצב חופשה גם מתעוררים מאוחר.
זה חלק מהכייף של חופשת בטן גב.
אני יודע שיהיו כאלה שיאמרו ״נסעו עד לקרואטיה ולא יטיילו פה ושם ו...״
אבל השנה יצאנו לטיול בידיעה ברורה שאת החלק השני של הטיול אנחנו נעביר בחופשת בטן גב.
עוד בטיול לפני שנתיים בספרד הבנו שזו נוסחה מנצחת.
אז גם את היום הזה העברנו בבריכה ובים.
האתר קמפינג הזה פשוט ענק.
היום מצאנו חוף נוסף שהמים בו אפילו היו צלולים יותר.
הילדים עפים על הבריכה והמגלשות.
אבל הקטע המדהים של היום הוא מזג האוויר.
קמנו בבוקר פתחנו את הוילון וראינו שמים מעוננים משהו.
צפיה בתחזית ואכן יש מצב לגשם אחר הצהרים.
לאירופאים, זה לא ממש מזיז.
הם נכנסים לבריכה והים כל עוד אפשרי.
אז באירופה תתנהג כמו...
כל עוד אפשר אנחנו במים!
לאט לאט השמים הופכים כהים יותר והגשם מתחזק ומתחזק עד למצב של סופה שבשיא השיאים של החורף הישראלי לא מגיעים לזה.
רוחות משוגעות גשם מטורף ואנחנו בקרווילה כמעט בתחושה של עוד רגע נוח מגיע עם הספינה שלו.
לא יעזור כלום אני לא אצליח להבין את השינויים האלה.
ממצב של ים ובריכה ב31 מעלות פתאום אתה מוצא את עצמך בבגדים ארוכים תחת מחסה...
ולחשוב שמסביבנו באתר קמפינג עשרות אוהלים וקרוונים מפוזרים והגשם לא מזיז להם!
כמובן שהרעיון לצאת לעיר היום בוטל.
אבל העברנו עוד ערב משפחתי של קלפים.
גם חבילת האינטרנט הסתיימה לנוכח צפייה ממושכת ביוטיוב לאורך השבוע האחרון אז בכלל היה לנו ערב ללא מסכים...
היום התשיעי.
מתקרבים לסוף.
עוד רגע ואני עוזב אתכם לנפשכם.
האמת שהיומן הזה הפך להיות תרפיה שלי לפני השינה, אז אולי אמשיך לכתוב יומני מסע למגירה...
אחרי הסופה המשוגעת אתמול התעוררנו הבוקר ליום שימשי מאוד, בשמים אפילו לא ענן אחד שמזכיר את הטירוף שהיה בלילה.
ריצה קטנה למאפיה (טוב לא ממש ריצה... המאפיה במרחק דקה וחצי הליכה מהקרווילה)
ואחרי ארוחת בוקר קלילה יצאנו לכיוון פורץ׳ - עיירת חוף במרחק 40 דק נסיעה מרוביני.
שיטוט בעיירה מזכיר בתחושה את הכפרים והעיירות של איטליה לא פחות מרוביני.
הסיבוב בעיר מתחיל מהשוק הקטנטן ליד החניה, מלא ירקות, פירות ואיך לא גולת הכותרת של האזור פטריות כמהין.
לכל דבר הם מכניסים אותם, אפילו לבירה.
הפטריות האלה פה זה כמו פלאפל אצלנו.
ממשיכים ברחובות הצרים והציוריים של העיירה ים של חנויות מזכרות, בתי קפה ומסעדות.
תפסה אותנו גלידריה מיוחדת (ראו בתמונות) - הצגה של המוכר בכל כדור שמוגש על גביע.
הסיבוב היה קצר וממצה.
מזג האוויר המושלם יחד עם הבריזה של הים איפשרו אחלה של סיבוב ללא קיטורים.
אם חשבתם שנוותר על התענוג של הבריכה והים היום - טעיתם.
מיד שחוזרים לקמפינג, מחליפים לבגדי ים והלאה המגלשות קראו לעומרי והמקפצה לשירה ומיטת השיזוף לנויה...
אחלה של התרעננות לפני מנוחת הצהריים.
אחרי שפיספסנו אתמול את הערב המתוכנן ברוביני יצאנו היום להשלים.
ואין מה לומר רוביני פשוט יעד חובה למי שמגיע לחצי הרי אסטריה.
שוקקת חיים והשעות של השקיעה הופכות אותה לקסם של ממש.
הבחירה של המסעדה היום היתה קצת קשה אבל בסוף מצאנו מעשרות המסעדות שממוקמות בטיילת אחת שתפנק אותנו בדג טוב, יין/אפרול ושניצל...
זהו מסיים פרק הנופש בטיול מחר על הבוקר בצער גדול נקפל את המזוודות ונצא לכיוון סלוני.
רק כדי להתקרב ל״ניאגרה של הקרואטים״...
נסיעה ארוכה מחכה לנו, אז לילה טוב!
עשרה מי יודע?
עשרה ימי טיול!
היום העשירי הסתיים לו.
יום של מעבר.
עזבנו את הים והבריכה וחזרנו להרגיש קצת טבע ממש לפני החזרה הביתה לג׳ונגל של החיים וסוף החופש הגדול.
הנסיעה היום היתה יחסית ארוכה קצת יותר משלוש שעות, רובן על כבישים מהירים למעט החלק האחרון שהיה מפותל מאוד וחצה כפרים רבים.
את הדרך חילקנו לשני חלקים עם עצירה באופטיה-עיירת חוף, גם היא נמצאת בחלק של קו החוף הצפוני.
העיר נחמדה ומלאה בבתי מלון יוקרתיים שמבוססים על וילות עתיקות בעיצובים מרשימים מאוד!
המלונות כאן שונים לגמרי ממה שרואים בפורץ׳ ורוביני וניכר שבחלק החוף הזה מגיעים בעלי 💶 רב.
אחרי סיבוב קצר שכלל עצירת ״התבוננות״ וטעימה של השוקולדים במפעל/בית הקפה של חברת kras המקומית, ממשיכים לכיוון היעד סלוני (slonj) שם אנחנו מתמקמים לפני הביקור המתוכנן מחר בשמורת מפלי פלטביצה.
בדרך המפותלת גילינו שאחד מפסטיבלי הטרנאס הגדולים באירופה מתקיימים מחר באזור כ20 קמ מסלוני והמוני (מעל 10,000) צעירים אירופאים מתרכזים באוהלים/קרוונים וכד׳.
פעם עוד יכולתי לחשוב שזה מפתה...
בסיטואציה הקיימת 🤔 לא בטוח בכלל...
עוד תגלית חשובה של היום היא שמחר מתקיים יום חופש קרואטי - חגיגת סיום המלחמה - 24 שנים לסיום המלחמה, סוג של יום העצמאות לדבריהם.
מי שקצת מכיר את הקרואטים יודע שהמלחמה הקשה שעברו פה עדיין מורגשת והמדינה עדיין בתהליכי שיקום ממנה.
אז כל העיר מלאה בדגלי קרואטיה ובמרכז העיירה סלוני מתקיים הפנינג מקומי שכלל תחרות בישול מקומי עם שיפוט בנוסח מאסטר שף 🙄.
אנשי העיירה לבושים בבגדים מסורתיים ויש דוכנים של תוצרת מקומית.
אחרי התמקמות בצימר המקסים שהזמנו וקבלת פנים חמימה מבעלת הצימר שכלל קפה טוב וגלידות לילדים.
יצאנו רגלית לאכול במסעדה המומלצת פטרו-petro.
ההמלצות חמות אבל בפועל, מאכזב מאוד!
הספיישל שלהם זה דגי פורל שגדלים בנחל הצמוד (מי אמר דג כל הדן?)
אבל הדגים שמוגשים קטנים ולא מיוחדים ממש.
המנות מקובעות ונסיון פשוט להחליף תוספות לא נשמע הגיוני לשף (אמיתי, זו התשובה שקיבלנו)
השירות של מרבית המלצרים מזעזע.
הדבר היחיד שמיוחד במסעדה זה המיקום שלה בצמוד למפלי רסטוקה והקטע שהילדים יכולים להאכיל בלחם את הדגים בבריכה שממוקמת בשטח המסעדה.
מעבר לזה, 2.5 בדירוג גוגל לטעמי.
היום מסתיים לו במאפה דומה מאוד לבורקס טורקי שנקנה במאפיה המקומית-מומלץ! (כי נויה לא אכלה כלום במסעדה וגם אנחנו נשארנו רעבים..)
עוד יום מעייף הסתיים לו ו״רק משה לא שתה אורנג׳דה״. (ד.טופז)
מחר קמים ליום ארוך בשמורת הטבע המתוירת ביותר בקרואטיה (בהצלחה לנו עם התור, לא הצלחתי להזמין כרטיסים באינטרנט, נזכרתי מאוחר מידי 😬).
11 ימי טיול הסתיימו זה עתה.
אנחנו שניה לפני סיכום.
אם היה נשאר לנו קצת כוח אחרי היום המשוגע הזה היינו כבר מתחילים לארוז, אבל אנחנו גמורים!
היום הזה היה ארוך מאוד אבל אחד הטובים בטיול!
החשש מהעובדה שאין לנו כרטיסים לשמורה לא מנע מאיתנו לקום יקציה טבעית (פחות או יותר).
התארגנות זריזה של בוקר כולל עצירה במאפיה המשובחת בסלוני ותוך חצי שעה אנחנו בכניסה (מס׳ 2) לשמורת הטבע של פלטביצה/פלטוויצה (איך שתרצו...)
במבט ראשוני רואים תור מטורף לרכישת כרטיסים.
שלהבת נעמדת בתור ואני ממשיך לחפש חניה. (ממש לא מסודרת)
אחרי החניה אני מגיע לתור ומתחיל לרחרח איפה ומה?
שואל את הבחורה ממרכז המידע בתמימותי איפה ניתן לקנות כרטיסים?
אומרת לי יש שלוש מקומות, כאן כאן וכאן...
אני מסתכל ולא מבין בתור אחד עומדים שעה בתור אחד יש עשרה אנשים, שואל אותה, את בטוחה? אומרת ״כן...אני לא מבינה למה עומדים רק שם...״
מתמקם לי בתור הקצר ותוך עשר דק׳ רוכש כרטיסים.
אבל מה... בגלל עומס התיירים הכניסה של מי שרוכש במקום ניתנת בהקצבת כמויות ואנחנו מיועדים להכנס רק בדעה 14:00 (השעה 11:00)
צעידה לכיוון הכניסה בנסיון להכנס לפני הזמן מעלה כשלון חרוץ.
אומרת לנו הגברת בכניסה ״תמתינו יפה בבית הקפה תבואו חצי שעה לפני 14:00״
נו מה נעשה... המתנו...
אבל ההמתנה הזו שווה, שווה מאוד!!!
אין ספק ששמורת הטבע הזו היא אחד משיאי הטיול.
פשוט מקום יפה ולא פחות ממדהים!
הטבע, הנוף, האגמים בצבעי הטורקיז, המפלים והמים שלא מפיקים לזרום.
תאווה לעיניים.
באנו עם ציפיות גבוהות וקיבלנו הרבה יותר ממה שציפינו.
זה נכון שהשמורה מפוצצת בתיירים בתקופה בזו של השנה.
זה נכון שהתורים לאוטובוס ולשייט ארוכים ומייגעים, אבל זה לא גורע אפילו במעט מחוויה מדהימה בטבע במלוא עוצמתו ויופיו!
בחרנו את מסלול H מתוך כל עשרת המסלולים שניתן לעשות בשמורה (בהמלצת אתם כבר יודעים המשפחה המטיילת)
המסלול ארוך. נקודה.
לפי הפירוט הוא צריך לקחת כ6-7 שעות, אנחנו סיימנו אותו בכמעט 5 שעות של הליכה נינוחה ברובה.
כמעט 10 ק״מ הליכה בתוך הטבע המרהיב של השמורה.
מרבית הזמן הולכים על גשרוני עץ, ממש מעל המים והמפלים-חוויה!
הבעיה הכי גדולה של המקום שפשוט אי אפשר להפסיק לצלם!
פשוט גן עדן לצלמים!
קצת מבאס להסתובב עם מצלמת האייפון (לא שהיא רעה כל כך) אבל מצלמה עם עדשה מכובדת היתה מוציאה פה גלויות לתפארת ויצ״ו צרפת.
הילדים עשו את המסלול בקלילות יחסית למעט רטינה קטנה של עומרי לקראת הקילומטר האחרון כשהוא ראה את העלייה שצריך לעלות מהמפל הגדול לאזור החניה.
היה מזג אוויר מושלם והחום לא העיק יותר מידי.
לא שהייתי מתנגד להכנס לטבילה במי הטורקיז של אחד מהאגמים.
צלילות המים פשוט לא ניתנת להסבר, ניסיתי לצלם כדי להמחיש את זה.
כמו שכבר אמרתי, אין ספק שזה אחד המקומות שניקח איתנו למזכרת ענקית ״מהטיול השנתי״ .
לכל מי שמתלבט האם להגיע לפה, אז אין מה להתלבט! חובה!
שחזרנו לצימר המארחת אמרה לנו שהיא חששה שלא נוכל להכנס בגלל שלא הזמנו כרטיסים.
זו השנה הראשונה שבה מופעלת בשמורה האפשרות לרכוש כרטיסים באינטרנט והנושא עוד בהתלמדות מבחינת המכסות שהם מאפשרים להכנס לאתר בשעות הנקובות.
המלצה שלנו- לרכוש כרטיסים יומיים לפני התאריך המיועד להגעה, יחסוך המון זמן!
בחרתי רק כמה תמונות, יש הרבה מאוד!
היום ה-12, השעה 23:00 בלילה, ממתינים בשדה התעופה.
מסיימים את הטיול.
את היום העברנו בנסיעה מסלוני לזאגרב.
סיבוב בעיר העתיקה של זאגרב, לא משהו שהייתי רץ לספר עליו.
העיר די מרוקנת מאנשים, אפילו מספר תיירים לא גדול.
בשיחה עם מוכר מקומי אני מבין שבתקופת הקיץ הקרואטים עוזבים לנפוש במדינות השכנות או בקו החוף, לכן העיר די ריקה.
יש פוטנציאל תיירותי גבוה בעיר בעיקר ברחובות הקטנים של העיר העתיקה ובאזור הכיכר הראשית.
אבל כנראה שיקח זמן עד שזה יקרה.
או שבחורף באמת הכל קורה שם...
שטסים טיסת לילה בחזרה צריך להעביר את הזמן... לא האופציה החביבה עלינו אבל כך יצא.
מהעיר העתיקה ומשוטטות ברחובות בחום של היום עברנו לשוטטות בקניון ארנה מרחק קצר בנסיעה ממרכז העיר.
קניון שיש בו את כל המותגים שתרצו.
האמת, לא הפגזנו בשופינג כי הרגלים גמורות מכל הטיול ובמיוחד מהטיול של אתמול.
אבל, לחובבי שופינג המחירים פה לא רעים בכלל.
קרואטיה באופן ברור יותר זולה.
גם האוכל והשהייה וגם השופינג פה זול.
לא להאמין שהצימר המקסים שישנו בו ביומיים האחרונים עלה לנו 600 ש״ח לשתי לילות !
והאמינו לי הוא היה הרבה יותר טוב מהרבה צימרים שהייתי בישראל!
אז הבנות פרקו קצת בקניון ומשם יאללה לשדה.
ההמתנה בשדה החדש והשומם בזאגרב ארוכה והציפייה לעלות לנחור במטוס רק עולה ככל שעובר הזמן.
לילה טוב!
נתראה בנס ציונה סיטי בעוד מספר שעות.
את סיכום הטיול אעשה בפוסט נפרד מחר...
ואני מבטיח שהוא יהיה האחרון עד ש...
ביי קרואטיה, רוט(ת) סוף.
אחרי מסע.
הבטחתי שאסכם את הטיול בפוסט אחרון ואז לא אחפור יותר עד לשנה הבאה...
לא אדבר על בחירות ולא על קישקושים אחרים, יורד למחתרת.
ביומיים שאנחנו בארץ לא הפסקתי לקבל תגובות על הפוסטים של ״יומן מסע״, אז אני מקווה שהיו מי שנהנו, גם אם היו כאלה שצחקו והגיבו בציניות אני עדיין נהנתי לכתוב.
אז איך מסכמים טיול משפחתי ארוך?
מבחינתי התשובה פשוטה!
שהתעוררנו הבוקר ציפתה לנו הפתעה בחדר השינה.
(תמונה 1)
סלסלת עוגיות לבבות ועוד עוגיות בעיצוב ״תודה״.
את העוגיות אפו הילדים אתמול רק כדי לומר תודה על הטיול.
אני חושב שאין צורך להסביר במילים את תחושת הסיפוק.
מאותם רגעים שאתה יודע שעשית משהו טוב!
אז כנראה שהילדים נהנו ...
אנחנו בטוח נהננו!
חופשה משפחתית ארוכה זה זמן טוב להיות ביחד, לחוות חוויות שונות שלא מספיקים לעשות בשגרה.
זה לא שהטיול לא מאתגר, זה לא שהילדים לא רבים ולעיתים אתה מרגיש שכל מה שאתה צריך זה קצת שקט.
אבל ככל שהם גדלים, כך הרבה יותר פשוט לנסוע ביחד (זו התחושה אצלי לפחות).
בסיכומו של דבר, התכנית של מסלול הטיול היתה מצויינת .
העובדה שנסענו השנה לבד יצרה גמישות ונוחות שלא תמיד מצליחים לעשות שטסים עם עוד משפחות.
השילוב של נופש חופש ים בריכה ונופים היה פשוט מצוין ויצר טיול משולב שכולם מצאו את בכייף בו.
אני רק יכול להמליץ על טיולים משולבים שכאלה.
זמן משפחתי איכותי !
אל תוותרו !
ועכשיו ניתן לילדים להשתעמם בחופש כדי שיתגעגעו לבית הספר.
מפת גוגל מסומנת עם אתרים והמלצות לשימושכם -
Comments